כשהערבים מתויגים כעבריינים אלימים, ממילא הם אינם שותף פוליטי לגיטימי. כך, השנאה נעשית כלי משחית פוליטי, והיכולת לתייג "עבריינים" ולסמן את ה"אויבים" ואת "שותפיהם" היא כחומר בידי העסקן היוצר
התוכנית להשלמת השכלה מעניקה אפשרות לנשים בדואיות שנפלטו ממערכת החינוך להשלים את שנות הלימוד שהחסירו. כעת, עצם קיומה עומד בסכנה – כי מה אכפת למדינה שהן תשארנה בלתי אורייניות וחסרות תעסוקה?
האידיאולוגיה ששלחה את המזרחים לפריפריה לפני חמישים שנה שולטת עד היום במנגנוני ״פיזור האוכלוסייה״ של ישראל, כאילו בן גוריון, רענן ויץ וגיורא יוספטל עדיין מנהלים את ההצגה
״במקום לשלוח אותם לכלא, אנחנו נותנים להם אדמה בחינם״, אמר בראיון לעיתון גרמני מנכ״ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יאיר מעיין. וזו לא הפעם הראשונה שהפקיד הממשלתי, יד ימינו של השר אורי אריאל, פורש את תפישת עולמו ה״לא פוליטית״
בצל ההריסות החוזרות ונשנות של הכפר הבדואי אל-עראקיב, שתושביו אמורים לשלם למדינה את הוצאות החרבת בתיהם-שלהם, ישנו סיפור שעבר מתחת לרדאר – למרות שהוא נוגע לבריאות של כולנו. אולי מכיוון שהנפגעים העיקריים בו היו בדואים שרוססו בכוונה בחומרים רעילים וסובלים מנזקים שעד היום איש אינו לוקח עליהם אחריות
נתניהו פנה אל הפחד מפני הערבים כדי לקרוא לאזרחים יהודים להצביע עבורו. במקביל, ראש ועדת הבחירות דאג להציב מכשולים בדרכם של מצביעים בדואים מהכפרים הלא-מוכרים לקלפיות
