כששלי יחימוביץ' מחבקת את מפעל ההתנחלויות, היא משרתת נאמנה את השמאל הציוני שעם שורותיו היא נמנית. אך הכשרת המתנחלים דווקא מדגישה את אשמתנו, האזרחים המשתפים פעולה עם עוולות מדינתנו
פתאום הפכו כולם לבני/ות המעמד הבינוני, ובשם האחדות המדומה נטמעו לתוכו גם המוחלשים ביותר. המהפכה של המעמד הבינוני מדברת בשפת הצדק החברתי תוך שהיא מתעלמת ממציאות של אפרטהייד ופשיזם זוחל
ראשי המתנחלים מצטרפים למאבק תוך ניסיון לפלג את הנהגת המחאה ולהסית את דעת הקהל נגדה. כן, הם יודעים שהשקעה של מאות מיליארדים בפרויקט הנדל"ני הגדול במזרח התיכון מיטלטלת על כף המאזניים
ישראל עומדת בפני הזדמנות היסטורית לחסל את ההתלכדות סביב ה"מצב", שבשם הגורל המשותף יוצר עיוורון לאי-השוויון ומאפשר לקבל את גזירות הגורל הכלכליות – ולייצר תודעה פוליטית של המאבק. סיכום ביניים של הקשר בין המחאה לפוליטיקה
יצאנו לרחובות כקורבנות של השיטה, של הכלכלה, של הטייקונים החזירים, של הממשלה הנפשעת, כאילו הללו אינם קשורים בקשר גורדי לכיבוש. העם, דורש, צדק חברתי (השאלה היא על מי הוא חל ולמען מי)
הצעות החקיקה ההזויות, שחלקן כבר הפכו לחוק, משרתות את המשך הכיבוש, האפליה והגזענות באופן דומה לשירות שנותנים המאחזים הבלתי חוקיים להתנחלויות ה"חוקיות". הסחת דעת
בעיני נשים פלסטיניות שביקרו איתנו בתל אביב, נראו שד' רוטשילד כ"מחנה פליטים לישראלים". נקווה שיושבי האוהלים יתפכחו ויפסיקו לשלם את המחיר הכלכלי, הצבאי והאנושי שכופה עליהם מדינה של סקטור אחד, המוגדר אך ורק על פי דתם של חבריו
גל המחאה המתפשט יוצר רושם כאילו רק לאחרונה נעשה בלתי נסבל לחיות כאן, אך למעשה הרע והרוע התחילו עם הכיבוש והם יסתיימו רק כשיגיע קיצו. חומר למחשבה וסיסמה חדשה לקראת ההפגנה הערב
העובדה שהחוק הבינלאומי מחשיב את ההתנחלויות לבלתי חוקיות אינה מספקת תוקף מוסרי לחרם, ודאי לא על המתנחלים. משטר האפליה הצבאי, על מגוון צורותיו, הוא לבדו ראוי לגינוי ולחרם. תשובה למתנחל