במקום לחפש כיצד המשטרה וכוחות השיטור יגנו עלינו – מה שלא קורה בפועל – יש לשאול: כיצד המשטרה והשיטור מייצרים סכנות ואיומים? אחרית הדבר בספרה של אראלה שדמי, "ארץ מאובטחת"
בהתחלה מרוקנים את התיק הגדול, אח"כ שולחים גם את מטען היד לתור מיוחד. הילאל אלוש קיווה להספיק לדיוטי פרי לפני הטיסה, אבל הבידוק הביטחוני לערבים בלבד חשב אחרת
דחו שופטי הרוב את העתירות נגד "חוק האזרחות" באומרם: אנחנו לא נרשום לכם, הציבור היהודי בישראל, "התאבדות לאומית". אבל מה בדיוק הם כן רשמו לנו בפסיקתם? חגי אלעד על רמיסתן של זכויות אדם בשם כוח שלטונו של החוק
פשיעה נגד ערבים אינה עניין פנימי, פשיעה נגד נשים אינה עניין אישי: דורית אברמוביץ' על הקשר בין נפגעות אלימות מינית שעדיין מחכות ליום בו קצב ייכנס כבר לכלא, לבין נפגעי אלימות גזענית שאיש לא ממהר לחקור
ההתמקדות ביחסי יהודים-ערבים כמדד לגזענות מלבינה את הגזענות המופעלת כלפי מזרחים, דוגמת "איזה כיף שהבבונים של היס"מ מרביצים לבבונים של בית"ר". כתבותיו של אלון עידן, אוהד הפועל תל אביב, כמקרה לדוגמה
דו"ח חדש של פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי חושף: תת-ייצוג לערבים בשירות המדינה במחוז דרום, שירותים ממשלתיים מקרטעים בעיירות הבדואיות, ובמשרדי הממשלה בבאר שבע – שם יש רק שני שלטים בשפה הערבית
רצח ג'וליאנו מר-חמיס הוא אבידה נוראה לכל מי שמאמין ש"שלום" ו"פיוס" אינם רק הסדרים דיפלומטיים אלא ביטויים להשלמת אדם עם תרבותו ומורשתו, ולהשבת הכבוד והצדק לכל מי שאלה נשללו ממנו
