הפוסטים של גל לוי
-
באה מאהבה? המהפכה לא תהיה נחמדה
ההכרזות המזועזעות על אלימות וונדליזם מחייבות תזכורת נוספת: את הלגיטימיות של המאבק יקבעו הנאבקות והנאבקים – לא השלטון והתקשורת -
האתגר הלא מדובר של החינוך לאזרחות
מורים רבים מעדיפים להימנע לחלוטין מדיון בנושאים שנויים במחלוקת ו"להיצמד לטקסט", אבל תוכנית הלימודים עצמה מבוססת על הימנעות והכחשה שגרתית של מחלוקות, מהעבר כמו מההווה. המחלוקות אינן נלמדות, אלא נדחקות לפינה ומכוננות בוּרוּת בית ספרית -
מעבר לציניות, או מדוע שמתי "נר" בקלפי
כאשר בוחרים "מפלגה בראשות" ולא בוחרים דרך ונבחרת פוליטית, אנו לוקחים חלק בהפיכת הדמוקרטיה לקרקס -
משפט באים לבנקאים: מי כאן הברברי
תביעתה של רקפת רוסק-עמינח להימנע ממתן עדות במשפט "באים לבנקאים" נועדה לשמר את השליטה של אליטת ההון בגבולות הדיבור ובמעמדם של אזרחים. מחר (א') היא תמצא את עצמה מול יריב שקול, המבקש לשים גבול לברבריות של החוק -
לימודי אזרחות או לימודי לאומיות
לא משנה מי יוביל את לימודי האזרחות, גוראון או אוחיון, חילונית/שמאלנית או דתיה/ימנית, משום שכל עוד התפיסה הרווחת היא שתפקידם להקנות ערכים, אין מדובר בלימודי אזרחות -
כך כובשים מולדת, כך נאבקים על בית
ספרה החדש של סמדר שרון על תכנון ויישוב חבל לכיש בשנות ה-50, מאפשר לנו יותר מהצצה אל נבכי תהליך בנייתה של הפריפריה כשוליים של החברה. אבל הוא גם מלמד אותנו על מהותה של הפריפריה כמקור של כוח, ולא של חולשה -
שם אין גן ופה זה לא ג'ונגל
אפשר להמשיך ולהוכיח את הבורגנות הליברלית על צביעותה, ולטעון שהיא אינה סולידרית וסלקטיבית בבחירת מאבקיה, אבל הפתרון לאוניברסליזם הפרטיקולרי של מעמד הביניים האשכנזי אינו ויתור – אלא אימוץ וערעור. על מאבק מזרחי מעבר לשיח הזכויות -
המחאה שאחרי המחאה
האקטיביזם שהתפתח לאחר מחאת קיץ 2011 קורא תגר על הפוליטיקה הישנה ובעיקר על הדומיננטיות של ערוצי הפעולה הפוליטיים המקובלים ועל האופנים שבהם הסיפור הניאו-ליברלי הותיר את הרבים מנותקים מהסיפור הפוליטי -
יום הדיור הציבורי: הצגה ליום אחד
יום הדיור הציבורי שהתקיים אתמול בכנסת מציף, כמו בכל שנה, את הפער הבלתי נתפס בין הכוח השורר במסדרונות ובחדרי הוועדות לבין מידת הנכונות והרצון להפנות אותו לטובת האזרחים. רשמים -
מרצ היא שמאל של עולם ישן
חרף השאיפה של מרצ לקושש קולות אצל המזרחים, בשכונות ובעיירות הפיתוח לא יצביעו לה כי הרטוריקה שלה אינה מעוררת הזדהות והשפה הכלכלית שלה נעה בין ניאו-ליברליזם לבין תפיסת הקיבוצים כפרח בגני