גופים ישראלים – הצבא, למשל – מבצעים באופן שיטתי צנזורה, ביזה והעלמה של ארכיונים פלסטיניים. ואיפה בכל זה המוזיאונים בישראל? והעיתונות? והאקדמיה? גם הם, כמו רבים אחרים, נוקטים בטקטיקה של צנזורה עצמית
האסטרטגיה הישראלית של הריסת בתי פלסטינים לצורך שימור משטר הכיבוש ופינוי מרחב להתנחלויות היא ותיקה וידועה. אלא שבגל ההריסות הנוכחי יש כמה חידושים, בין היתר – הנסיון המכוון לפגוע בתשתיות ובסיוע ההומניטרי לפלסטינים מטעם האיחוד האירופי
מי שירו למוות באחים מראם ואיברהים במחסום קלנדיה בחודש שעבר לא היו חיילים או שוטרים, אלא מאבטחים פרטיים. במסגרת הסיפור המדכדך על המיליטריזציה של החברה הישראלית, עובדי הקבלן הללו המועסקים בתנאים ירודים אינם אלא המשך ישיר של כוחות הביטחון, כאשר האחריות על העבודה המלוכלכת והמסוכנת מגולגלת לפתחם
אי אפשר להמשיך להיתמם: גם הפלסטינים בעלי תעודת הזהות הכחולה לא ניצלים מזרועם האלימה של החוק והממסד הישראלים. חוט ישיר עובר בין מאורעות אוקטובר, לפני 16 שנה, לבין המתקפה האלימה על מייסם אבו אלקיעאן
סיפור של משפחה אחת ובה: קוזאקים, כורי פחם, סלאבים, גיבורי מלחמה, יהודים קווקזים, אשכנזים גרמנים, שמות משפחה משתנים, גירושים סוערים, גזענות, מכתבי אהבה והחיים עצמם
בחדשות 10 שודרה כתבה על סגירת מרכז היום לקשיש בשדרות. אין ספק שידיעות כאלו, העוסקות בעוול הנעשה לתושבי הפריפריה, הן חשובות מאין כמותן. אך מדוע הודגשו רק ניצולי השואה הנפגעים מן המהלך ושוב הודרו קשישים אחרים?
נתניהו חוזר ומספר לנו בימים האחרונים כמה חשובה לו המשילות. אלא שבממשלתו המשילות רחוקה מלהיות ראויה – הוא הרי ממלא תפקידים של ארבעה שרים שונים. בנוסף, הממשל הדמוקרטי תחתיו אנו חיים אינו ממש מקפיד על שקיפות או על זכויות המיעוט. זו משילות רעה
אני ממליצה לכל ניאו-ליברליסט וקפיטליסט לבוא לחנך שלוש שנים בתיכון מוסלל בפריפריה בכיתה של תלמידים מתקשים – ולבחון את האידיאולוגיה האכזרית הזאת מול העוני, הפערים וההזנחה הממוסדת