"ככל שהתעריתי ברחוב ובשטח, כך הרגשתי רחוקה יותר מהחוג, מהקורסים ומהדיונים בכיתה. הבנתי שלעמיתות ולמרצות שלי אין מושג מה קורה עם נשים פלסטיניות". עם סיום לימודיה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב, יארה גראבלה כותבת על חוויותיה כמחרבת המסיבה
מהן המילים שעדיין אין לכן? מה אתן צריכות לומר? מהן מעשי העריצויות שאתן בולעות מדי יום ומנסות להפוך לחלק מכן, עד שתחלו ותמותו מהן, שוב בשתיקה רועמת? מסה של אודרי לורד מתוך "אחות אאוטסיידרית"
לא הזקפה היא זו שמייצרת אלימות מינית, ולא הווגינה מונעת אותה, מה שכן נדרש תמיד כדי שהפגיעה תימשך, זו חברה סלחנית שממהרת להתייצב לצד התוקפ.ת. בעקבות האירועים בעמותת "כולן"
חלק משמעותי בפגיעה המקיפה בנשים מאז הוטל הסגר הראשון בישראל כרוך בהתעלמות מחשיבותו של הידע הפמיניסטי על הכלכלה שנותר בשוליים ולא צובר נוכחות מספקת בשיחים הציבוריים כמו גם בדיוני האוצר ובנק ישראל על עיצוב המדיניות
אחת מעשר נשים סובלת מאנדומטריוזיס, אבל האבחון לוקח בממוצע 11 שנים. אי אפשר להסביר את חוסר המודעות בחברה ובממסד הרפואי ואת תת־האבחון של המחלה מבלי להתייחס לעובדה שמדובר בסוגיה מגדרית
איך נראה מאבק פמיניסטי כאשר שוויון לנשים לא רק מעוגן בחוק, אלא גם מהווה חלק מהאידאולוגיה הרשמית של המדינה? הצצה לעולמן של פמיניסטיות בברה"מ תחת המשטר הקומוניסטי