קחו משהו בנאלי כמו חיפוש בגוגל. העולם צועד לעבר תרחיש שבו ענקית טכנולוגיה או שתיים שולטות בזהויות הדיגיטליות שלנו וצורות אלטרנטיביות של התארגנות חברתית וכלכלית – הפועלות על פי היגיון שונה מההיגיון הניאו-ליברלי – ייחסמו בכל רגע אפשרי
המושגים חזון ומורשת שבו והוזכרו בשבוע האחרון אבל הלקח הגדול שלא דובר הוא האשליה שכלכלת השוק תביא בכנפיה את השלום, ושהשלום יכול להיות מנותק מזכויות וצדק לישראלים ולפלסטינים. על המזרח התיכון החדש של שמעון פרס, שהתממש בעיקר עבור האליטות הכלכליות
הפרשנים מדברים על ״הצמיחה הכלכלית האדירה הצפויה לריו״, אולם מחקרים מראים שערים ומדינות המחליטות לארח את המשחקים האולימפיים לוקחות על עצמן את אחד הסיכונים הפיננסיים הגדולים ביותר ונגררות לבזבוז עצום של משאבים כספיים וקרקע
נטישתה של אנגליה את האיחוד היא עוד צעד לקראת חלוקה פוליטית עולמית חדשה: גלובליסטים מצד אחד ומתבדלים מצד שני. האם אין אלטרנטיבה נוספת? מה שבטוח הוא שהסדר הניאו-ליברלי העולמי מאחורינו, ועדיין לא ניתן לקבוע מה יגיע במקומו. ניתוח עומק
ההתנגדות להסכם הסחר TTIP היתה חלק מרכזי בהנעת הברקזיט, ויש להבין את ההצבעה גם כניצחון של הפעולה נגד הגלובליזציה הכלכלית ובייחוד התאגידים האמריקאים. אז למה התקשורת הישראלית לא יודעת לספר לכם על כך?
ממשלת סין זנחה לאחרונה את עקרון הילד האחד שליווה אותה שנים רבות ונודע לשמצה בשל השפעותיו החריפות על המבנה הכלכלי והחברתי ועל יחסי המגדר ההרסניים במדינה. השאלה כעת היא האם כבר מאוחר מדי, והתוכנית התנחלה בלבבות הסינים?
הגורם האולטימטיבי לפליטים הוא הקפיטליזם הגלובלי העכשווי עצמו, ומשחקיו הגיאו-פוליטיים. ואם אנו לא נשנה אותו באופן רדיקלי, מהגרים מיוון וממדינות אירופאיות אחרות יצטרפו במהרה לפליטים האפריקאים. ז׳יז׳ק על הסיבות והפתרונות האפשריים למשבר הפליטים העולמי
לקראת הצבעה גורלית היום בפרלמנט היווני על הסדר מול הנושים האירופים: אורית הירש עם מחשבותיהם של פעילי ותומכי סיריזה, שככל הנראה ימיה ספורים, על מפלגתם ומנהיגה ציפראס
בניגוד לדעות שמאליות מתנשאות, הלאומנות של השכבות הנמוכות בישראל היא עמדה רציונאלית ולא מוסתת. אולם ללא ספק, הרצון בשוויון אוניברסאלי רוחש מתחת לפני השטח ואין לו עדיין ביטוי פוליטי ממשי
רשמים ורשימות על מספר מחקרים ממושכים ומרתקים שהוצגו בכנס האחרון של האגודה הסוציולוגית האמריקאית: הקפיטליזם האמריקאי תמיד סבל מסטיות ועיוותים, אך רפורמות שהונהגו מיתנו את תוצאותיו הבלתי-שוויוניות, תיקנו ושימרו אותו. סיבה לאופטימיות ולפסימיות