במקום להתמודד עם הטיעונים על תרומתו של פרס לכיבוש בקונטקסט היסטורי ומוסרי, קפצו ח״כ פריג׳ ושאר ערביי מחמד להגן על הנשיא לשעבר ולהסית נגד הלגיטימיות של בל״ד. הם לא נקטו בעמדה המוסרית המתבקשת גם כאשר היום לפנות בוקר נערכו פשיטות ומעצרים ליליים מיותרים של פעילי המפלגה
הליכת ההכרה בכפרים הבדואים מהנגב ירושלים, המחאה הארצית על מחירי הדיור המאמירים, תביעת ערי הפיתוח לתיקון גבולות מוניציפאליים – כל אלה משרטטות דרך מאבק על צדק מרחבי את קואליציית השמאל החדש – העתידי
שמאלנים אשכנזים בישראל בעצם רוצים קודם כל להיות אירופאים, ומשתמשים בשמאל כדי לעשות זאת – לא להפך. כך שכל הדרישה הזאת ל"חשבון נפש" היא בכלל לא הגיונית ומשמעותה חיסול עצמי
נתניהו פנה אל הפחד מפני הערבים כדי לקרוא לאזרחים יהודים להצביע עבורו. במקביל, ראש ועדת הבחירות דאג להציב מכשולים בדרכם של מצביעים בדואים מהכפרים הלא-מוכרים לקלפיות
בבחירות האחרונות כבר לא היינו אזרחים שמצביעים אלא צרכנים שבוחרים בין חוויות רכישה של מותגים מתחרים. מותגים שאליהם נלווים ססמאות קליטות והם ריקים ממצע וחזון. האם זו הפוליטיקה שמגיעה לנו?
הנהלת כי"ל ביקשה להציג את הסכסוך עם עובדיה המפוטרים כעניין כלכלי גרידא, אולם לא היה לה סיכוי. מאבק העובדים עלה לכותרות בימים שלפני הבחירות, שכן המפעל משולב בפוליטיקה האזורית והארצית בקשר שאינו בר התרה. קצת היסטוריה
הימין לא התחזק, "הם" לא מצביעים למי שדופק אותם, שמאל הוא לא בהכרח ליברלי – דני פילק משרטט שלושה כשלים בשיח הציבורי על הבחירות ומצביע על כיוונים להבנת המציאות עבור מי שמבקש לשנותה לכיוון של צדק ושוויון
לפני הבחירות, יאיר גרבוז וזאב שטרנהל ייחלו לשינוי בישראל לכיוון דמוקרטי. אולם מי עוצר בגופו את השינוי הדמוקרטי לשליטה שוויונית בקרקע, לשוויון בייצוג של כל האזרחים במוסדות המדינה? מי? לבטח שלא "צאצאי יושבי המעברות". אלה דווקא מייחלים לשינוי