“מסמך עשר הנקודות” שחיברו פעילות ופעילים מזרחים מבקש, מעבר לסיסמאות הקמפיינים, לשים על השולחן את הבעיות הקונקרטיות הדורשות טיפול פוליטי מיידי. לתשומת לבם של כל המתמודדים/ות
הגידול בביטוחים הפרטיים והמשלימים בעשרים השנים האחרונות פגעו פגיעה אנושה בשירותי הבריאות הציבוריים. אם רוצים לקדם צדק חברתי ולהקטין פערים אי אפשר בלי השבת הציבוריות למערכת הבריאות
עם כל הביקורת שיש לי על ש”ס ויש הרבה, יהיה זה אסון למזרחים אם היא תיחלש. אילו הייתה התארגנות מזרחית ראויה ועצמאית, וש”ס הייתה אבן הנגף האחרונה העומדת בדרכה למימוש המהפכה החברתית בישראל, הייתי פועל לסילוקה של ש”ס מהבמה הציבורית. אבל אין
כמזרחית, לאיזו מפלגה אצביע? וכפמיניסטית? הילכו שתיהן יחדיו? ואולי כפרפרזה על “עת לעשות לה’ הפרו תורתיך” – עת לעשות לזכויות מזרחים הפרו תורת הפמיניזם? אפרת שני שטרית על ש”ס
במפלגה האוטופית שלי יש מנהיגות מזרחיות שלא חייבות לשום הגמון. במציאות, יש פעילים ופעילות שיודעים איך משנים מתוך הכנסת. לא תוך ויתור על זהות ואג’נדה – אלא כי כשאורלי לוי נלחמת על דיור ציבורי, היא נלחמת מהבית. וכשדרעי פונה לשקופים, הוא מדבר מהבית. אור סיונוב על יפעת ביטון והבחירות הקרבות
השמאל בארץ מתנכר בשיטתיות לאינטרסים של הציבור המזרחי. לכן מזרחים מוצאים בית בימין הפוליטי, ולכן אשכנזים מתבצרים בשמאל הלבן. כך שגם בבחירות הקרובות – בלי לדבר גלויות על זכויות היתר של האשכנזים, לא יהיה כאן שינוי פוליטי של ממש
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
