אתמול הצביעה הממשלה על שינוי הכלל הפיסקאלי שמגדיר את העלייה בהוצאות הממשלה בתלות בעלייה בגודל האוכלוסייה. משמעות השינוי היא קיצוץ תקציבי נוסף. אטימות או חפיפניקיות?
ביקורות רבות על סרטו של עבדלטיף קשיש, “כחול הוא הצבע החם ביותר”, טענו כי מדובר בפורנוגרפיה שמכוונת לקהל סטרייטי. אך סצנות המין המפורטות בין הגיבורות אמה ואדל דווקא שואלות שאלות מורכבות על ייצוג מיני נשי בוטה ועצמאי, חותרות תחת החיבור המיידי בין מין לכוח ומציעות פוליטיקה מגדרית חדשה. קריאה אחרת
“מאות תושבים עמדו על רציפי הרכבת בבגדי חג. הם עלו על הרכבת ונסעו בה הלוך ושוב, סתם כי זה אפשרי. הם ניצלו אותה לנסיעה לטובת מניקור בעיר הקרובה ולנסיעה בת שעה למרכז המדינה, לטובת קנייה במרכז הקניות הגדול”. חבל שלא דחפו גם כמה סירי קוסקוס ומפרום לידיעה האקזוטית שפורסמה ב”ידיעות”…
יונתן היילו הורשע ברצח האנס שלו, ירון איילין, ונגזרו עליו 20 שנות מאסר שכן מעשיו לא עמדו במבחן “האדם הסביר”. האם בית המשפט שמע, באמת, את עדותו? האם לקח בחשבון את הטראומה? האם הבינו השופטים כי נפשו נרצחה שוב ושוב כאשר נאנס פעמיים?
על ההיסטוריה של המתדפקים על שערי הארץ והפנייתו של החוק למניעת הסתננות, שכוון ב-54′ לפליטים הפלסטינים, נגד האויב החדש: הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה. תשובה ל”מדינת כל מסתנניה” של גדעון סער
הבחירה בין הפקדת זכותם של בני-האדם לבית או בידי משטר אלים במהותו או בידי בעלי הון, היא עקרה ומייאשת. האם אפשר להשתחרר מלפיתת החנק הזאת? שיחה עם סבסטיאן שיפֶּר על אפשרות אוטונומית לדיור ציבורי (ואיך זה לשלם שכר דירה לעצמך)