מדיניות ה”בידול” בין עזה לגדה היא פרויקט אידיאולוגי מוכרז של מדינת ישראל לא רק מהשנים האחרונות – אלא עוד מ-68′. אילת מעוז על הצורך להחזיר את עזה למרכז הדיון הפוליטי
אחרי שמאות אלפי בני אדם יצאו לרחובות הקיץ, ממש לא מוגזם לפנטז על אתגרים חדשים הכוללים בין היתר כניסה לפוליטיקה – ולא על חשבון התנועה החברתית. לב גרינברג עם כמה נקודות עקרוניות, עצות קונקרטיות וסכנות האורבות בהמשך הדרך
בתמונה הזאת רואים רצח. בתמונה הנדירה הזאת רואים את הנרצח, מוסטפה תמימי, את כלי הרצח, מטול גז ורימון שנורה בכינון ישיר במעופו, ומספיק רמזים לזיהוי הרוצח, חייל בצבא הישראלי. זו היתה יכולה להיות הרשעה קלה. חגי מטר על מותו של מוסטפא תמימי
המחאה החברתית הוכיחה כי במציאות ניאו-ליברלית, בנושאים החשובים ביותר לציבור, נבחרי הציבור הם לא יותר מאשר חותמת גומי להחלטות של טכנוקרטים מהאוצר ובנק ישראל
“הקפיטליזם הוא שיטה מיושנת, והמשכו יוביל רק לברבריות. או שהשמאל הרדיקלי יוביל צעדים מהפכניים קדימה, או שמהפכת הנגד תנצח”. לכלכלן המצרי סמיר אמין יש תוכנית לתנועת המחאה העולמית