פרסום בנשים הוא נתעב. האנונימיות זורמת בדמן. גם כיום הן לא דואגות לתהילתן כגברים ובהכללה, הן יכולות לחלוף על פני אבן או שלט מבלי לחוש רצון בלתי נשלט לחרוט את שמן עליהם. הציטוט הזה של וירג’יניה וולף נכון עד היום
דלת של דירה תל אביבית יכולה גם היא להוביל לתא כלא. יובל בן-עמי על השנתיים שבילתה ענת קם במעצר בית, שנמחקו לגמרי בידי בית המשפט, ואתמול גם בידי עורכי ynet
מצרים נכנסת לתקופת הבחירות לפרלמנט כשהיא שסועה ומדממת. נדב פרנקוביץ’ מסביר מה גורם לשבר הגדול אל מול הצבא, וגם: מה החליף את תמונת המועמדת בכרזת הבחירות של מפלגת האור?
נשים לא יכולות לעבוד ב”הריון ולידה” ואחרי זה ללכת הביתה ולשכוח מהכל. נופר ליפקין על נקודות העיוורון של הפונדקאות בעקבות הקמפיין החדש למען פונדקאות להומואים, בשם השוויון כמובן
מהן הסיבות לתחזיות הכושלות הרבות כל כך של מומחי הכלכלה? אבי קליין עם שלל דוגמאות לאידיאולוגיות ולאינטרסים המובילים את שוק ההון לאבדון, ושיתוף הפעולה של האוניברסיטאות והתקשורת בתהליך
הפגיעה הגדולה ביותר בעיתונאים ובעיתונות, ומכאן גם באזרחים ובדמוקרטיה, לא נעשית רק על ידי הח”כ הנלהב מדי – אלא על ידי בעל הבית. נאומו של דרור פויר מכנס החירום של העיתונאים
צווי איסור פרסום, כנס חירום של עיתונאים מודאגים שמחויבותם של כמה מהם למקצוע מוטלת בספק, וצנזורה עצמית לקינוח. טוב שדרור פויר הציל את היום של יובל בן-עמי