שוב נשלפו הלשונות המצקצקות נגד תושבי דרום תל אביב הגזענים, שוב לא הקשיבו למה שיש לתושבים עצמם להגיד, ושוב הבורגנות השבעה תוכל ללכת לישון בידיעה שהיא מוסרית בזמן שתושבי השכונות נדחקים עוד יותר לשוליים, והפליטים ישנים רעבים ברחובות
שאלות לקראת הכנס “תעסוקת נשים בעידן של הפרטה” – מדוע הממשלה לא אוספת נתונים על מדיניותה שלה עצמה? ומדוע לא רק מי שנפגעה ישירות משוק התעסוקה הניאו-ליברלי צריכה לדאוג?
יש לברך על הרחבת מעגלי הפעילות והפרופיל הפוליטי של השמאל, ועל היכולת לעבוד תחת עניין משותף. אבל יש גם מקום לביקורת על הדומיננטיות של נושא זכויות אדם ועל ההגמוניה שהוא הולך ותופס בשיח בישראל