כשותף למאבקים רבים ולאחר אינספור אכזבות מהמערכת הפוליטית בישראל, הגעתי למסקנה שצריך לשנות את כללי המשחק. מאחר שרובנו לא עולים על בריקדות ולא מאתגרים את המערכת ברחוב, הכלי היחיד שנותר לנו הוא לא לשחק
האתר איזרוס תומך בלי שום הסתייגות במפלגה אחת – ישראל ביתנו. הוא למעשה משמש כבטאון המקוון של המפלגה, ואינו מקפיד על נורמות עיתונאיות בסיסיות. לכן אין מקום לקריאה לעיתונאים להתגייס לצידו מתוך סולידאריות מקצועית. תשובה לדוד אידלמן
בשולי פרשת השחיתות שבה מעורבים לכאורה נבחרי מפלגת ישראל ביתנו, נמצא גם אתר חדשות ישראלי בשפה הרוסית אשר עומד בפני סכנת סגירה בגלל מהלכים משטרתיים. והתקשורת בעברית מתעלמת
“מסמך עשר הנקודות” שחיברו פעילות ופעילים מזרחים מבקש, מעבר לסיסמאות הקמפיינים, לשים על השולחן את הבעיות הקונקרטיות הדורשות טיפול פוליטי מיידי. לתשומת לבם של כל המתמודדים/ות
השיח התקשורתי משרטט את גבולות החברה: מי קיים (יהודים), ממי יש לפחד (דרוזים), את מי צריך לסלק על ידי חלק מהיהודים (הומואים) ומי מסולק על ידי כולם (ערבים שלאומיותם מגדירה את אזרחותם)
המאבק למען סייעת נוספת בגני ילדים ציבוריים מוצדק מאין כמוהו. אבל התפנית שעשה למען הזכות להירשם לגנים פרטיים הופכת אותו ממאבק ציבורי למאבק מגזרי וזונח את מי שאין להם אפשרות אחרת
הגידול בביטוחים הפרטיים והמשלימים בעשרים השנים האחרונות פגעו פגיעה אנושה בשירותי הבריאות הציבוריים. אם רוצים לקדם צדק חברתי ולהקטין פערים אי אפשר בלי השבת הציבוריות למערכת הבריאות
עם כל הביקורת שיש לי על ש”ס ויש הרבה, יהיה זה אסון למזרחים אם היא תיחלש. אילו הייתה התארגנות מזרחית ראויה ועצמאית, וש”ס הייתה אבן הנגף האחרונה העומדת בדרכה למימוש המהפכה החברתית בישראל, הייתי פועל לסילוקה של ש”ס מהבמה הציבורית. אבל אין
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
