הקרב בין המו”לים, הפוליטיקאים ומגיני התרבות בה”א הידיעה על מחיר הספר אינו מאבק נשגב על דיוקנה החברתי של תרבות, אלא התגוששות בין כוחות השוק המתחפשת למאבק על ערכים. כפיר כהן על האופן שבו מתווכים עסקני ספרות ופוליטיקאים את מושג התרבות לעם הספר
לא צריך להיות חכמים גדולים כדי לראות שצעדנו בדרך הנכונה כדי לייצר שכר נשחק, מחירים עולים ומוביליות חברתית מעטה. רק חבל שקודם חטפנו את המכה ורק אז הבנו שיש בעיה שצריך לחקור
בספרה החדש אליזבת אנדרסון, אחת הפילוסופיות הפוליטיות החשובות כיום, עוסקת בניתוח אי-שוויון בין קבוצות שונות. הפתרון שהיא מציעה לחברות כמו החברה הישראלית, הרוויות במנגנוני סגרגציה שמבטיחים את הגדלת הפערים, הוא אינטגרציה חברתית
אם לא נשכיל להבין שישראל אינה שוכנת בצפון השאנן של אירופה אלא במרכזו התוסס של המזרח-התיכון המיוסר, אורבת לנו סכנה קיומית חמורה. בלעדי להעוקץ: הרצאתו המלאה של סמי מיכאל בכנס הבינלאומי של האגודה ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה
“ייחודיותו” של בית ספר היא שם קוד להיתר לגבות שכר לימוד ולקיים מבחני כניסה, הכול כמובן בשם הכישרון, התחרות החופשית ושגשוג המערכת. אלא שלא מדובר רק בייחודיים, מיונים הם ב-DNA של מערכת החינוך. נוגה דגן-בוזגלו עם חשיפת התביעה נגד אורית קרובינר
אם להניח לרגע לדיון הציבורי הסוער על ניפוץ זכוכיות הבנקים במוצ”ש, ולבדוק מה בדיוק אלה מוכרים לנו ואיך הם עושים זאת, אפשר לבחון את יחסי הכוחות בתוך פרסומת אחת, שבה שניים, לא חשוב מאיזו עדה, מבטיחים לנו עידן חדש של מה זה משנה
השואו של משטרת ישראל מוכיח שאין לה מושג איך להתמודד עם הפגנות לא אלימות וכן שהאלימות המדודה שלה כרוכה בזהות המפגינים. רוויטל מדר משוכנעת שאילו הפגנת מוצ”ש הייתה מתרחשת במקום אחר, היו ננקטים בה אמצעי פיזור הפגנות חד משמעיים יותר מקריאות במגאפון