אורי יוגב- על האידיאולוגיה של הפקיד הבכיר

מוסף הכלכלה של “הארץ” מספק מדי בוקר ידיעות אין-ספור להתעמק בהן וללמוד על הדיקטטורה הניאו-ליברלית בה אנו חיים. החל בהחלטות מאקרו-כלכליות ובמדיניות פיסקלית, וכלה בשיקולים רגולטוריים ובהחלטות פנימיות של מוסדות ותאגידים – התמונה המצטיירת היא של דהירה ללא מעצורים לריאקציה שמרנית גמורה. להלן נעסוק בשתי ידיעות כאלה, אשר הופיעו במוסף ביום ראשון האחרון: ראיון עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אורי יוגב, וידיעה לגבי מסלול חדש אותו יוזם משרד האוצר מכח החוק לעידוד השקעות הון.

כדי למקם את הדברים בהקשרם הראוי דומה כי חייבים לפתוח במחמאה כנה ואמיתית לממשלותיו של אריאל שרון: אלה, ובמיוחד זו השנייה (בה מנהיג אביר הרפובליקניזם הישראלי, בנימין נתניהו, את הספינה הכלכלית-חברתית) שמו קץ לכחש ולהסוואה, שהיו מנת חלקה של הכלכלה הפוליטית בישראל בשני העשורים החולפים, והפכו את הדברים לגלויים. האידיאולוגיה הקפיטליסטית חסרת הפשרות, השולטת בישראל מאז 1985 ולמעשה עוד קודם לכן, הושמה סוף סוף “על השולחן”. וכפי שהתבטא לאחרונה איווט ליברמן: “אנחנו דוגלים בתאצ`ריזם”. זוהי האידיאולוגיה, ללא כחל וסרק, ואין מנסים עוד להסוותה (כפי שאהוד ברק חילק, למשל, לשרי ממשלתו את ספרו של אנתוני גידנס, המנטור של טוני בלייר, בדבר “הדרך השלישית” כמודל של קפיטליזם “רחום” בכסות סוציאל-דמוקרטית). מי שהפכו גם-כן גלויי לב בצורה מעוררת הערכה הנם פקידי האוצר. אלה, שבמשך שנים תוארו כחבורה המנהלת את המדינה במחשכים לפי קודים סודיים ובלתי ברורים, נחשפים סוף סוף אל האור, וחולקים עם הציבור את מלוא תובנותיהם האידיאולוגיות והפוליטיות. אלא, שכיאה לתפיסה הניאו-ליברלית לה הם סוגדים – יצירתה של השיח הניאו-קלאסי השולט ב”מדע הכלכלה” – הפוליטיקה מרוקנת מתוכן על ידם והופכת להיות “נייטרלית”, “מקצועית”, “אובייקטיבית”. כאמור, דוגמא מאלפת לכך העניק ביום ראשון הממונה על התקציבים באוצר, אורי יוגב, בדבריו ל”הארץ”.

לקריאת המשך המאמר המעניין של עמירם גיל

לחצו כאן

עמירם גיל הוא סטודנט למשפטים באוניברסיטת תל אביב ופעיל למען זכויות אדם.