בוא, השער פתוח
שיר לשבת
כַּמָּה יְלָדִים עוֹד לְהוֹלִיד, כַּמָּה
דְּאָגוֹת עוֹד לְרוֹקֵן כַּמָּה עוֹד
לִפְנֵי שֶׁנִּגַּע בְּיָד רוֹעֶדֶת
בִּקְלִידֵי הַדַּף הַלָּבָן.
שָׁמַעְתָּ סוֹל? תְּהוֹם
שָׁמַעְתָּ פָה? תְּהוֹם
וְהַחַיִּים נוֹסְעִים עַל פְּנֵי הָאַהֲבָה
וְהַשֶּׁקֶט נוֹסֵעַ עַל פְּנֵי הַתֹּהוּ,
לְעִתִּים אֵינְךָ יָכוֹל לִכְתֹּב
וְלוּ מִלָּה אַחַת.
בְּתוֹךְ הוּרִיקַן הַתַּאֲוָה שֶׁל הַהוֹרוּת
גַּם דְּמָמָה הִיא מַעֲקֶה.
מתוך: “הדלתא של חייך” בהוצאת מוסד ביאליק



