• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

געגועיי לאפרטהייד

יוסי דהאן

לפני מספר ימים פורסם באתר מאמרו של צבי בן-דור על הכנס הבינלאומי והבינתחומי שאמור להתקיים במרכז האקדמי באריאל על הנושא – אינטלקטואלים וטרור: משיכה גורלית (היבטים תיאורטיים והיסטוריים, העבר מול ההווה). היום ב”הארץ” פרופ’ אמיר חצרוני, אינטלקטואל מהמרכז האקדמי אריאל, עוסק במאמרו  בהיבטים תיאורטיים והיסטוריים של תופעת האפרטהייד בדרום ואפריקה, גם הוא “בעבר מול ההווה”,  והלקחים שמן הראוי שיופקו ממנה בישראל.  ובין היתר הוא כותב כך:

לפי גרסת השמאל, דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד היתה מקום שנורא לחיות בו לא רק לאוכלוסייה השחורה אלא גם לציבור הלבן, ואילו היום מדובר בגן עדן עלי אדמות. האמת שונה. נכון שבשנות ה 80 דרום אפריקה הוחרמה על ידי רוב המדינות, מה שהפך את הדרכון הדרום אפריקאי לנייר חסר תועלת, אבל רמת החיים של דרום אפריקאים לבנים דווקא היתה אז גבוהה למדי. נכון גם שהיום דרום אפריקאים לבנים יכולים לנוע בחופשיות ברחבי הגלובוס, אבל בפועל כיוון התנועה שלהם- כרטיס בכיוון אחד- מלמד שכנראה לא נעים לחיות כאדם לבן בדרום אפריקה השחורה והחופשית….

אז נכון שדרום אפריקה היום משתתפת באולימפיאדה, ואפילו תארח את משחקי הגביע
העולמי בכדורגל בקיץ הקרוב, אבל האם הרווחים הסמליים הללו היו שווים את ביטול האפרטהייד? מנקודת מבט פרקטית של דרום אפריקאי לבן ממוצע, ביטול האפרטהייד נראה בדיעבד כעסקה מפוקפקת….

עם זאת, דווקא מאחר שנהוג לשלוף את הדוגמה הדרום אפריקאית כהוכחה ניצחת שאם לא נתקפל בפני אומות העולם, רע ומר יהיה גורלנו, אולי כדאי שנלמד משהו מגורלו העגום למדי של הציבור הדרום אפריקאי הלבן של ימי פוסט-אפרטהייד: לפעמים עמידה איתנה בחרם בינלאומי עדיפה על התקפלות.”

טעות מרה טעו המארגנים כאשר לא העניקו לפרופ’ חצרוני, המסתובב ממש תחת אפם ושמשיכתו הגורלית לאפרטהייד אינה מוטלת בספק, הזדמנות לשאת את דבריו בפני באי הכנס הבינתחומי והבינלאומי.

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: