האנושי
הָאֱנוֹשִׁי וַאֲנִי מְשַׂחֲקִים מַחֲבוֹאִים
בְּנִדְנוּדֵי תְּפִלָּה, מֵאֲחוֹרִי הַחֲדָשׁוֹת
וְלִפְעָמִים בַּבַּיִת הַנָּקִי, הָרַךְ מֵאַהֲבָה.
אֲנִי שָׂמָה אֶת הָאֱנוֹשִׁי בַּאֲגַרְטָל בַּסָּלוֹן
שֶׁהַשְּׁכֵנִים יִרְאוּ.
כָּל כַּמָּה יָמִים אֲנִי מַחֲלִיפָה לוֹ אֶת הַמַּיִם
אֲבָל נִרְאֶה שֶׁהוּא זָקוּק לִבְדִידוּת
וּלְמַגָּעָן שֶׁל יָדַיִם רַבּוֹת.
לִפְעָמִים לֹא נוֹחַ שֶׁהוּא שָׂם, שָׁקֵט וְצוֹעֵק
אֲנִי מִתְעַלֶּמֶת מִמֶּנּוּ, חֵלֶק נֶפֶשׁ שֶׁאָבַד.
לִפְעָמִים הוּא בּוֹעֵר כְּמוֹ עָלֵי הַפֶּרֶג,
לִפְעָמִים נוֹבֵל כְּמוֹ עֶלְבּוֹן יָשָׁן.
כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְבַּגֶּרֶת, הוּא נַעֲשֶׂה עָלַי לְטֹרַח.
אֵינִי מַכִּירָה דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ
מִלְּבַד בַּאֲדִישׁוּת.
אֶפְשָׁר לְהַחְבִּיא אֶת הָאֱנוֹשִׁי בְּחֶמְלָה לְצִפּוֹר
כַּאֲשֶׁר גּוֹסֵס אָדָם לְיָדְךָ,
אֶפְשָׁר לְאַבֵּד אֶת הָאֱנוֹשִׁי בְּאַהֲבַת אֵם
כַּאֲשֶׁר גּוֹוֵעַ יַלְדָּהּ שֶׁל אִמָּא אַחֶרֶת.
אֶפְשָׁר לְהַחְבִּיא אֶת הָאָדָם בָּאֱ-לֹהִים
וְנִהְיֶה כָּל-יְכוֹלִים בְּצִדְקַת דַּרְכֵּנוּ
אֲבָל טַלִּית אַחַת מְכַסָּה לַחַי וְלַמֵּת
וְאֶת הָאֱ-לֹהִים – צַלְמֵנוּ וּדְמוּתֵנוּ.
מתוך “סכין שלופה האור” בהוצאת הקיבוץ המאוחד


