הבשורה על פי כנס הרצליה ופופוליסט חברתי מציע כיצד לצאת מהמשבר הכלכלי

אחד הכוכבים הגדולים של “כנס הרצליה”, הכנס שיושבת ראש הכנסת, בוגרת המרכז הבינתחומי, אפשרה למארגניו להשתלט על בית המחוקקים הישראלי , הוא ג`ון בולטון – שגרירה לשעבר של ארצות הברית באו”ם. אין אורח מתאים יותר לרוח “כנס הרצליה” מג`ון בולטון – ימני, ארכי ניאושמרני שהגיע לארצנו הקדושה על מנת לסנוט בממשלת ישראל על כך שהיא אינה מפציצה עוד הבוקר את אירן. לכן אין זה פלא שיוזם הכנס תאומו האידיאולוגי הישראלי, דר` (פרופ`?) עוזי ארד, ה”סנצו` פנצו` של נתניהו” כפי שכינה אותו לאחרונה שר האוצר, הפך אותו לכוכב המרכזי של הכנס.

אני קורא, מאזין וצופה בדיווחי התקשרות הישראלית ולא שומע דבר על דמותו השנויה במחלוקת של השגריר בולטון, לבד מהתגובות הפרובינציאליות הרגילות של תושבי הקולוניה המתפעלים מכל פקיד מימשל אמריקאי הנוחת כאן, רק מעצם העובדה שהוא דובר אנגלית רהוטה. מדבריו של בולטון עולה שכל מה שהוא עושה כאן זה ניסיון נמרץ להצית בעירה אזורית ענקית ישראלית-סורית-אירנית, בעירה שהמלחמות הקודמות באזור ייראו לידה כמשחקי ילדים בגפרורים.

לא מצאתי בתקשורת הישראלית דבר על מעלליו של היצור המפוקפק והמסוכן הזה. בין היתר, על פי עדויות של אנשים שעבדו איתו בעבר,  בולטון מנע בהזדמנויות רבות מידע משרי החוץ קולין פאואל וקונדוליסה רייס. הוא מנע מהם מידע כיוון שהמידע היה מנוגד לתפיסותיו הפוליטיות. מה שגרם לקולין פאואל, לאחר שפרש מתפקידו, לנקוט בצעד יוצא דופן ולייעץ לסנטורים רפובליקניים להתנגד למינויו של בולטון לשגריר ארצות הברית באו”ם. בשנת 2002 בולטון האשים את קובה בכך שהיא מייצאת בפועל נשק ביולוגי. מומחי מודיעין סברו שיש להצהיר ש”קובה יכולה לפתח נשק ביולוגי”, בעקבות כך בולטון ניסה לגרום לכך שמומחים אלו יועברו מתפקידיהם.

בענייננו, בשנת 2004, בולטון טען בעדות בפני הקונגרס שנציגי אירן משקרים בהצהרתם בפני הסוכנות לאנרגה אטומית ביחס לעובדת הימצאותו של אורניום מועשר במדינתם, טענה שהופרכה לאחר מכן. לאחר שפרש ממשרתו הציבורית כתב בולטון ספר המבקר את מימשל בוש על המתינות שזה נוקט במדיניות החוץ שלו, עתה הוא עושה לה נפשות אצלנו בכנסת.

ג`וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2001, ולשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, כותב הבוקר ב”ניו יורק טיימס” על המשבר הכלכלי הנוכחי והצעדים שמימשל בוש צריך לעשות על מנת לנסות להיחלץ ממנו. הצעות שבתקשורת הישראלית היו מזכות אותו בתואר “פופוליסט חברתי” שלא מבין דבר בכלכלה ואיך השוק עובד.

שטיגליץ מבקר בחריפות את מדיניות הכלכלית של הנשיא בוש בשנים האחרונות, מדיניות שנדבך מרכזי בה הוא הורדת מיסים לעשירים ודה רגולציה של שוק ההון. דה רגולציה שאפשרה מתן הלוואות בריבית נשך בשוק המשכנתאות המשני ללווים חסרי אמצעים שאינם יכולים להחזיר את הלואותיהם, מה שגרם למשבר הנוכחי ולמחיקת חובות של מיליארדי דולרים של בנקים ובתי השקעות.

במקום להוריד את המיסים לבעלי ההון, צעד שהוכח ככזה שאינו מזרז את הפעילות הכלכלית ומגדיל את הפערים הכלכליים, שטיגילץ ממליץ להגדיל את דמי האבטלה המוענקים למובטלים כיוון שהכנסה נוספת זו תשמש באופן מיידי לצריכה ותסייע להניע את גלגלי המשק. הוא מציע גם להגדיל את הסיוע למדינות השונות בארצות הברית ולשלטון המקומי. לדעתו יש להגדיל את ההשקעות בחינוך וכן לחשוב על דרכים בהם דיירים שלא יכולים לעמוד בתשלומי המשכנתאות בכל זאת לא יפונו מבתיהם, וזאת מבלי לסייע לבנקים המלווים.