• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

החשד הקלאסי של ״נוכחות ערבי במרחב״

ממתי היותו של אדם ערבי הינה בגדר חשד מספק לצורך דרישת הזדהות? ומדוע השוטרים עצמם סירבו להזדהות? כמה הבהרות לגבי החוק בעקבות תקרית האלימות המשטרתית ב״סופר יודה״
פאדי ח'וריפאדי ח'ורי

עורך דין המתמחה בזכויות אדם וסטודנט לדוקטורט בבית ספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד

“לאור גל פיגועי הטרור, ובאופן כללי כחלק ממשימות ביטחון הפנים, משטרת ישראל פועלת בנחישות לאיתור וסילוק שוהים בלתי חוקיים מרחבי המדינה למען ביטחון הציבור. מתחקור ראשוני עולה כי לוחמי מג”ב זיהו צעיר שעורר את חשדם וביקשו ממנו להזדהות. החשוד סירב להזדהות תוך שהוא מגדף ותוקף את השוטרים ואף נושך את אחד מהם. על מנת לבצע את המעצר, נאלצו השוטרים להשתמש בכוח בעוד החשוד ממשיך לתקוף באלימות את השוטרים״.

על פי התגובה הלקונית-משהו של משטרת ישראל לתקרית מול מרכול יודה בתל אביב אתמול: הצעיר הערבי שהותקף ״עורר את חשדם״ של לוחמי מג״ב, הוא התקיף אותם ולכן הם הגיבו כפי שהגיבו. שלוש סוגיות שמחייבות הבהרה עולות כאן:

1. ערבי במרחב:
נתחיל מכך שבתגובתה, המשטרה אינה מבהירה מהו החשד אותו עורר הצעיר בשוטרים. כנראה כי מדובר בחשד הקלאסי של ״נוכחות ערבי במרחב״. על המשטרה להבהיר מהו החשד שעורר הצעיר. היותו ערבי אינה בגדר חשד מספק לצורך דרישת ההזדהות, ובהיעדר חשד סביר המשטרה אינה מוסמכת לדרוש הזדהות, והאדם אינו מחויב להישמע להוראה כאמור.

2. חובת ההזדהות של שוטרים:
לאותו צעיר ניגשו בהתחלה שוטרים שאינם במדים, ודרשו ממנו להזדהות מבלי להזדהות בעצמם. נקודת המוצא היא ששוטר חייב להזדהות, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לא. סעיף 5א. לפקודת המשטרה קובע זאת. על פי סעיף 5א(ב), ״שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו״.

חובת ההזדהות הזו לא תחול רק אם ״מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות; או אם ״מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר״. החובה הזו מקבלת ביטוי גם בפקודת מפכ״ל. על פי פקודת מפכ״ל ״חובת שוטר להזדהות״, שוטר שאינו לבוש מדים יזדהה בפני אדם מן הציבור בדרכים הבאות:

״א. יציין שהוא שוטר, יציין את שמו או את כינויו הרשמי, ויציג את תעודת המינוי שלו – לפני כלאדם שהוא משתמש כלפיו בסמכויות שוטר; ב. ימסור את שמו, את שם משפחתו ואת מספרו האישי לבקשת כל אדם בכל עניין הקשור להיותו שוטר.״

החובה להזדהות מוחרגת כאשר ״מילוי החובה עלול לסכל את מימוש הסמכות״ או שיש בה כדי ״לפגוע בביטחונו של השוטר של בביטחונו של אדם אחר״. כשמדובר במעצר או בעיכוב, החובה להזדהות מוחרגת רק כאשר: ״ברור מהנסיבות כי זהות השוטר ידועה לעצור או למעוכב״; ״מילוי חובת ההזדהות עלול לסכל את מימוש המעצר או העיכוב״; ״מילוי חובת ההזדהות עלול לפגוע בביטחונו של השוטר״; או ״מילוי חובת ההזדהות עלול להביא להעלמת ראייה״.

למעשה, אי-עמידה של השוטר בחובת ההזדהות שלו משמעה שמהפרספקטיבה של האדם שעימו השוטר בא במגע, מדובר באדם רגיל, והסירוב שלו להיענות לדרישותיו הינו לגיטימי, וניתן אף לומר שסירוב אגרסיבי הוא בבחינת הגנה עצמית (זאת כמובן כשאין תחולה לאחד החריגים לחובת ההזדהות).

לכן, על המשטרה להבהיר מהן הנסיבות שהצדיקו חריגה מחובת ההזדהות.

3. בהנחה (וזאת אך על מנת לכסות את התרחיש האמור) שהשוטרים הזדהו בפניו:
הכוח שהופעל על מנת לעכב או לעצור את הצעיר שסירב להזדהות היה על פי כל אמת מידה מופרז. גם לאחר שכבר היה נתון בידיהם ושכב על הרצפה, כך לפי עדויות עוברי אורח, הם המשיכו להכותו. כך שגם אם נניח לזכותם של השוטרים שהם עמדו בחובתם החוקית להזדהות (או היו פטורים ממנה על פי נסיבות המקרה), ושהצעיר תקף אותם שלא כדין (דהיינו שלא במסגרת הגנה עצמית לגיטימית), הרי שעל המשטרה להבהיר מדוע נדרשה הפעלת כוח כה רב על מנת ״להשתלט״ עליו.

קשה שלא לחשוד שמדובר בעוד אירוע של התנהלות קלוקלת של שוטרי משטרת ישראל. אמנם התיק הועבר ליחידת מח״ש, אך אם ניתן ללמוד משהו מההיסטוריה של מח״ש, אז סביר להניח שלמרות העדויות והסרטונים הזמינים לתקרית, התיק ייסגר מחוסר ראיות.

כנראה שיעניין אותך גם: