• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

היי-טק ופרימיטיביות

איציק ספורטא

תמיד כאשר יש ראיון עיתונאי עם מנהל או מנהלת בכירה מתחום שנחשב להיי-טק, אני מופתע מהפרימיטיביות האינטלקטואלית של המתראיינים, בעיקר בנוגע ליחסי עבודה ולמדיניות רווחה. בשבוע האחרון נחשפתי לשני ראיונות כאלה האחד עם נשיאת אורקל הגברת כץ, והשני עם מנכ”ל מיקרוסופט ישראל מר סקופ.

הגברת כץ מציגה תפיסת עולם, של ראשית המאה העשרים, ביחס ליכולתם של עובדים לבצע דברים כראוי: “בשלב מסוים הפסקנו לשאול את העובדים למה הם עושים דברים בצורה מסוימת – הם בדרך כלל עושים זאת כך כי זהו כוחו של הרגל. התחלנו פשוט לומר להם כיצד לעשות דברים. הקטנו את חופש הבחירה, וזה עובד”.  על שולחני עומד ספר שנקרא The principals of Scientific Management שפורסם ב-1911 על ידי F. W. Taylor ממייסדי הניהול המדעי, ומציג בדיוק את אותה תפיסה. כך שבהיסטוריה המעגלית של יחסי עבודה ההיי-טק חוזר לשיטת ניהול שבו המנהלים והמומחים יודעים הכל והעובדים צריכים לבצע.  שיטה שננטשה במהלך המאה העשרים וחוזרת אילנו מהדלת הראשית באמצעות נושאי דגל הקידמה הטכנולוגית.  

מגדיל לעשות המנכ”ל של מיקרוסופט ישראל אשר מפטר 5% מן העובדים כל שנה בלי קשר למצבה של החברה. הוא העתיק זאת מג`נרל אלקטריק. אין קריטריונים ברורים את מי מפטרים אבל מפטרים (לדבריו: “יש תצפיות, בחינות, ובאופן מסודר מתכנסים המנהלים ומחליטים מי יהיה בחמשת האחוזים האלה אין נוסחה אנליטית שמסבירה אילו עובדים ייפלטו, אבל בגדול הם הפחות טובים בחברה”). כל זה נעשה “כי זה גורם לו להיות תחרותי, וזה הכלל הראשון של הצלחה בעיני. הוא מראש יודע שהוא חייב להיות יותר טוב מאחרים כדי לשרוד”.

כנביא קפיטליזם מקומי הוא גם מתייחס לפער החברתי: “הפער החברתי הקיים תמיד יישאר, כי השיטה הקפיטליסטית לא עוזרת לאנשים הפשוטים. מדינת סעד זה טוב בהגדרה, אבל זה לא מתאים לאופי הישראלי. אף אחד פה לא מוכן להיות פראייר ולשלם 80 אחוז מס הכנסה. הפתרון של רובין הוד, לקחת מעשירים ולתת לעניים, הוא טוב לסיפורים פופוליסטיים, אבל לא למדינה מתפתחת. צריך להבין שאם יהיה פה ממש קשה, המשכילים יברחו מפה, ואז יהיה קשה עוד יותר. אני בהחלט חושב שזה הזמן להשקיע מחדש בחינוך. לא סתם לקחו את שלמה דברת, איש היי-טק, כדי שיעמוד בראש הוועדה לשיפור מערכת החינוך בישראל”. כרגיל כדי לצאת טוב המנהל הזה מדבר על חינוך כפיתרון קסם לכל, הוא שוכח שילד או ילדה שגדלים בעוני הסיכוי שלהם להשכיל קטן משמעותית מסיכויי המקבילים להם ביכולת וכישרון שלהוריהם יש כסף. זה לא מקהה את האטימות הדטרמיניסטית שלו בקשר לעוני ופער חברתי.

שימו לב שהוא שאפילו  אינו מכיר את המונחים בוויכוח הציבורי, עוד לא הגיע אליו השמועה שהמונח “מדינת סעד” הוא ארכאי כמו תפיסותיו, כעת מדברים, אם בכלל, על “מדינת רווחה”. שמרנות, דטרמינזם, טיילוריזם, דרוויניזם חברתי ובקיצור פרימיטיביות אינטלקטואלית הם כנראה הקישורים הדרושים למנהלים בכירים, בעיקר ישראלים, כדי להצליח בעולם העסקים. כל זה כמובן אינו נחלתם הבלעדית של מנהלים ובעלי הון אינטרסנטים אלא גם של קובעי מדיניות אחרים ומכאן הדרך קצרה לחברה שבה כל דאלים גבר והחזקים שורדים, והיתר למי בדיוק אכפת מהם?

כנראה שיעניין אותך גם: