וסלחו לי באמת
שיר לשבת במדור השירה באסטה, הפעם של אמירה הס, המשוררת זוכת פרס עמיחי
וְסִלְחוּ לִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֲנִי בּוֹרַחַת
סִלְחוּ לִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה שֶׁאֵינִי עוֹנָה לְטֶלֶפוֹנִים
שֶׁאֵינִי קַיֶּמֶת רַק מִתְקַיֶּמֶת
סִלְחוּ לִי שֶׁהָפַכְתִּי קַעֲרָתִי עַל פִּיהָ וְרוֹאִים לִי עַכּוּזִים
הָאִשָּׁה
שֶׁתָּמִיד הָיְתָה מְשֻׁגַּעַת עַל פְּסִיכִיאָטֶרִים
וְזִלְזְלָה בַּהֲבָנָתָם
עוֹשָׂה בֶּדֶק בַּיִת
לַסְּדָקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ.
אֶרֶץ אָכְלָה תּוֹשָׁבִים
מִתְיַשְּׁבִים מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתָּם.
אֶרֶץ הִגְּרָה אֲנָשִׁים מִתּוֹךְ עַצְמָם
אֶרֶץ דִּמְּמָה כָּל הַשָּׁנִים דָּם מִדְיָנִי.
מְדַמֶּמֶת הָאָרֶץ כָּל הַזְּמַן וְאֵין לָהּ מַיִם בַּכִּנֶּרֶת.
וּבַתִּיכוֹן שֶׁלָּהּ מִזְרָח יוֹקֵד.



