השבוע הפגינו משפחות מחוסרות דיור מהמאהל ב”בור שיבר” במרכז ירושלים. המעניין בהפגנה הייתה ההתנגשות החזיתית בין המשפחות המפגינות לבין בעלי הרכוש העשירים – נציגי מלונות היוקרה בירושלים כשהמשטרה מצטרפת אל העשירים.
זה היה ממש כמו בסרט סובייטי ישן, של תקופת המהפכה, או אולי זה רק הדימוי שלי. בכל מקרה להלן סיפור ההפגנה. יצאנו מהמאהל בו יושבות משפחות מחוסרות דיור כבר כחודשיים (מדי כמה שנים קמים שוב ושוב המאהלים של מחוסרי הדיור. אלו שנפגעו בשל בעיות משכנתה, או בעיות דיור שונות ומשונות. משפחות, חלקן חד הוריות, נזרקות לרחוב תרתי משמע, והמדינה תמיד אינה עוזרת שכן הן נמצאות מחוץ לכל תוכניות הסיוע לדיור הקיימות (רוב דיירי המאהל הם מזרחים). מטרת ההפגנה הפעם הייתה להעלות את הנושא מחדש לסדר היום הציבורי, מאחר ו”העירייה ומשרד השיכון ממשיכים להתעלם מן המאהל” (מתוך הפרסום באינטרנט שקרא להפגנה). המטרה הייתה להפגין מול מלונות היוקרה של ירושלים היכן שמשתכנים “מיליונרים שתורמים לסוכנות וראשי הסוכנות עצמם…” בסוויטות המפוארות של מלון “דוד המלך” ומלון “מצודת דוד”.
התהלוכה, בה השתתפו כשלושים איש, רובם משפחות מהמאהל וכמה פעילים חברתיים שבאו להזדהות, החלה כמסע נינוח ברחובות ירושלים כשהמשטרה מלוה אותנו וכמו שאמרה איילה סבג: “הנה באים החברים שלנו ללוות אותנו”. כל עוד הלכנו ברחובות הכול התנהל בשלום ובידידות עם המשטרה. אבל הנה אנחנו מתקרבים אל מלונותיהם של העשירים. ברגע שהמפגינים והמפגינות נכנסו אל תוך תחומי המלון “מצודת דוד המלך” התחילה המהומה. אחד העובדים (או אולי המנהלים), חנוט בחליפה נאה, בא ודרש הפסקת הצעקות והרעש. השוטרים ניסו לחטוף את התופים מידינו והאלימות הייתה בדרגה נמוכה. אבל כשהגענו אל סמל היוקרה והדיור לעשירים: מלון “המלך דוד”, מקום משכנם של עשירים ושועים (וכמובן גם ראשי ממשלות), כאן התחילה האלימות המשטרתית להעלות דציבלים. אחד המנהלים דרש מאיתנו להתפנות. השוטרים זינקו מיד להגן על הרכוש הפרטי במהירות ובכוח רב, תוך שהם מכים כמה מפגינות ומפגינים, הם הכו את איילה סבאג שעמדה בראש ההפגנה ועצרו באלימות רבה את אחד המפגינים. המסר היה ברור: תעשו מה שאתם רוצים, אבל אל מקום מגורי העשירים על תתקרבו. המפגינות והמפגינים, כולל משפחות עם ילדים, התיישבו על הארץ בניסיון למנוע פינוי (זה היה רק במבוא המוביל אל הכניסה), וכאמור פוזרו בכוח רב.
למה קפצו השוטרים והפעילו כוח מול קבוצה קטנה שברובה הגדול הייתה נשים וילדים, כאילו אותם ילדים עומדים לגזול מדיירי המלון את דירותיהם, על אותן משפחות קשות יום, שגם דירה אין להם, שחוסר הברירה מאלץ אותן לישון במאהל ולנסות ולהיאבק על קורת גג. נראה לי שהלהט והנחישות המשטרתית הזו באו בשל ההגנה על הסמל, סמל העושר שמייצג מלון “המלך דוד”.