זמזומו היפה של המרד
בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הָ-אֲנַחְנוּ: נִמְתַח צָוַאר מֵעַל לָעִיר
נָקוּם עַכְשָׁו, נִקַּח אָוִיר:
אָנַחְנוּ אוֹהֲבִים לִחְיוֹת.אַךְ לא חַיִּים כָּאֵלֶּה.
לא.
הָאָרֶץ מְלֵאָה זָדוֹן. מָלְאָה, מָלְאָה הֲמוֹן זָדוֹן.
בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הָ-אֲנַחְנוּ לְנַתֵּץ כִּבְלֵי אָדוֹן
וְחֹסֶר צֶדֶק מְשַׁוֵּועַ
אוֹי-אֲנַחְנוּ, סְתָם הִנַחְנוּ.
יֵש מַלְכוּת לַמּוֹרֵד, נְשִׁימָה יֵשׁ לַטּוֹבֵעַ.
נַדְלִיק זְנָבוֹת לַשּׁוּעָלִים
לא נִשְׁתֹק עוֹד, לא נַבְלִיג
לא נַפְגִין
רִסּוּן, תַּחְנוּן, אִיפּוּק עָמֹק.
עוֹמֵד לוֹ בְּראשֵׁנוּ שְׁמוֹק
עִם פַּרְלָמֵנְט רָדוּד-עָלוּב
יָד חַמְדָנִית וּפֶה רָקוּב
אֶרֶץ, יֵשׁ לַבַּיִת מֶלֶךְ
וְקוֹל קַבְּצָנַיִךְ עָצוּב.
אֶבְיוֹנָה שֶׁלִי, אֶרֶץ-נוֹי מְכוּרָה
כָּכָה פּוֹשְׁטֵי-יָד אֲנַחְנוּ.
כָּכָה. בְּפַשְׁטוּת גְּמוּרָה
אֲנַחְנוּ מִתְפַּצְּחִים כַּזֶּרֶד.
זֶה זִמְזוּם רָפֶה שֶׁל מֶרֶד?
זֶה זִמְזוּם יָפֶה שֶׁל מֶרֶד.
יִזְדַמְזֵם לוֹ כָּל הַיּוֹם
עַד אֲשֶׁר יִמְצָא מָקוֹם.
כָּל הָ-אֲנַחְנוּ; כָּמָּה נַחְנוּ
בַּיֵּאוּשׁ לְהַחְרִיד,
זְמַן נָחוּשׁ – זֶה לא מַפְחִיד
לָמוּת אִם מְסֻכָּן לִחְיוֹת.
זְרוֹעוֹתֵינוּ נְטוּיוֹת.
הוֹ, מַנְהִיגֵי גּוֹרָל נִשְׂגָב,
דַּי לְסִסְמְאוֹת כָּזָב
לִסְחוֹר בָּנוּ
לִסְחוֹר-סְחוֹר-סְחוֹר.
אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לִבְחוֹר.
אַךְ לא בְּחִירוֹת כָּאֵלֶּה.
לא.
לָכֵן הִנֵה יָמִים בָּאִים. לָכֶם – הִנֵה, קָמִים, בָּאִים.
אַתֶּם עוֹד לא מְשֻכְנָעִים?
הַזַּעֲזוּעַ עוֹד עָמוּם?
הַאִם עוֹדְכֶם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים
אֵיזֶה מִזְמוֹר מוּזָר, זִמְזוּם?
אָכֵן הִנֵה מוֹרְדִים בָּאִים. לא לָשֶׁבֶת.
לָקוּם!

השיר מופיע בספרו השני של מריו מרדכי “מי בעניין שלנו” שראה אור בהוצאת עם עובד


