לילי
אֲנִי צְרִיכָה לְתַבֵּל אֶת סָלַט הַיְרָקוֹת
וּלְהָכִין לַיַּלְדָּה כַּמָּה פִּתְקָאוֹת, אוּלַי כְּדַאי לְרַפְרֵף אֶצְבַּע קַלָּה עַל מִצְחָהּ, לִזְרֹעַ
בִּשְׁתִיקָה מְעַט תְּבוּנָה שֶׁתָּבִין שֶׁהַדֶּרֶךְ אֵינָהּ סְלוּלָה, אֵינָהּ בְּרוּרָה
עַל כָּל זֶה הִתְכַּוַּנְתִּי לַחְשֹׁב בְּיֶתֶר פְּרוּט כְּשֶׁאֵרָגַע
אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה שׁוּב עָלְתָה מוּל עֵינַי תְּמוּנָתָהּ שֶׁל לִילִי
נִכְנֶסֶת לְאוּלַמֵּי “שׁוֹשַׁנַּת הַשַּׁרוֹן” בְּעִכּוּס מְזַעֲזֵעַ
פּוֹשֶׁטֶת יָדַיִם לְעֵבֶר הַמֶּלְצָרִים בָּעַלִּיזוּת מֻפְגֶּנֶת, מְנַפְנֶפֶת
בִּצְעִיפָהּ לְעֵבֶר קָהָל מִסְתּוֹרִי, זוֹ הָיְתָה בֶּאֱמֶת תְּמוּנָה מְשֻׁנָּה, אִשָּׁה
בְּשֵׂעָר בְּלוֹנְד מְחֻמְצָן, שְׂפָתַיִם מְשׁוּחוֹת אֹדֶם עַז
נִכְנֶסֶת לְאוּלָם חֲתֻנּוֹת בְּשִׂמְלַת קַשְׂקַשִּׂים מַבְרִיקִים
וְשָׂדֶיהָ נִתְלִים מִחוּץ לְמַחְשׁוֹפָהּ בְּרִשּׁוּל נִנּוֹחַ.
כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִתְיַשְּׁבָה לְצִדִּי.
בִּתֵּךְ מִתְחַתֶּנֶת? שָׁאֲלָה. לֹא, הֵשַׁבְתִּי, הָיִיתִי בְּעַצְמִי
בְּמַצַּב רוּחַ מְזַעְזֵעַ וְלֹא הָיָה לִי חֵשֶׁק לִמְְשֹׁךְ שִׂיחָה, אִמְרִי
לָהּ לִבְרֹחַ, לָחֲשָׁה. הֵם זוּג יוֹנִים, מִלְמַלְתִּי, אֶת מִצַּד הֶחָתָן?
אֲנִי מֵהַצַּד הַלֹּא נָכוֹן, עָנְתָה. לֹא הָיְתָה לִי סַבְלָנוּת לְהִתְחַכְּמוּת מִצִּדָּהּ
אַתְּ מִצַּד מִי, הִתְעַקַּשְׁתִּי, מִצַּד הַכַּלָּה אַתְּ לֹא, אָז הֶחָתָן?
אֲנִי מֵהַצַּד שֶׁל עַצְמִי, לָחֲשָׁה, אָבְדָנִית יְדוּעָה, מֻכֶּרֶת הֵיטֵב לַמֶּלְצָרִים,
מַגִּיעָה מִפַּעַם לַפַעַם לְהַשְׁבִּית שִׂמְחָה, לִשְׁתּוֹת כִּי אֲנִי רָעֲבָה,
לְסַפֵּר עַל זוּגוֹת יוֹנִים שֶׁנִּקְרוּ עֵינַיִם לָמָּוֶת, לִהְיוֹת מוּבֶסֶת אֲבָל לֹא מְנֻצַּחַת,
הִיא דָּחֲקָה מַרְפֵּק לְצַלְעוֹתַי, אַתְּ הֲרֵי מַכִּירָה נָשִׂים כָּמוֹנִי, לֹא? אַגַּב, שְׁמִי לִילִי.
נָעִים מְאֹד, הֵשַׁבְתִּי.
הִיא קָמָה וְעָטְפָה בְּמַפִּית נְיָר שֵׁנִי בּוּרֶקָסִים, “פִּטְרִיּוֹת”, צִחְקְקָה,
“שֶׁיִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ טוֹב לִפְנֵי הַשֵּׁנָה” הִתְרַפְרְפָה הַחוּצָה, מַשְׁאִירָה אוֹתִי תְּמֵהָה,
אֲבוּדָה, אֱלֹהִים כַּמָּה אֲבוּדָה, נֹכַח נָשִׁים מְלֵאוֹת אֹמֶץ, מְלֵאוֹת חֵן
לִחְיוֹת אֶת חַיֵּיהֶן, לִהְיוֹת מְגֻחָכוֹת וְלֶאֱהֹב בְּגָלוּי
אֶת עַצְמָן
וּבּוּרֶקָסִים מְלֵאִים בְּפִטְרִיּוֹת.

מתוך “שוברת קיר”, הוצאת עם עובד, 2005


