כמוני כמוכם. ככל שמתקרב מועד הבחירות לכנסת הבאה ובוחן את המצע של המפלגות השונות, את המדיניות שהן נקטו בשנים האחרונות בנושאים חשובים ומכריעים כמו ההתנגדות לכיבוש ולעוולות בתחומים הכלכלי-חברתי והאזרחי, ואת מנהיגיהן – אני מתקשה מאוד להחליט באיזו רשימה לבחור.
ואף-על-פי-כן, אינני מתכוון להחרים את הבחירות או להצביע בפתק לבן. כל הימנעות תשחק לידיים של הימין מחרחר המלחמה והגזען, הכוחני והנצלן.
אני אבחר ברע במיעוטו לפי ראות עיני ואוותר על הגימיק של “לסתום את האף” או “לקחת תרופה נגד בחילה”.
בבחירות האלו אני בעד לבחור לפי העקרון של רע במיעוטו אינדיבידואלי עליו מחליט(ה) כל אחד(ת) כיחיד(ה), ומתנגד בתוקף לעקרון של רע במיעוטו קולקטיבי הנקבע על-ידי קבוצה או ארגון כלשהו.
כל אחד(ת) זכאי(ת) להתפלמס ולנסות לשכנע את זולתו(ה) בעד איזו רשימה לבחור, אך אינו רשאי לדעתי להטיל דופי בבחירה של זולתו במסגרת אותו עקרון של רע במיעוטו.
נכון, הבוחר(ת) לפי עקרון הרע במיעוטו נוטל(ת) על עצמו(ה) סיכון מחושב מראש מאחר והוא(היא) עלול(ה) אחר הבחירות לגלות שעשה טעות חמורה. הסיכון הזה עדיין עדיף על פני החרמת הבחירות או הטלת פתק לבן.