לאחר הרשעתו בהריגה של ד”ר יקירביץ` רואיין העומד בראש הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, פרופ` אבינועם רכס, בתוכנית מהיום למחר. ציפיתי לשמוע גינוי שאינו משתמע לשתי פנים למעשיו של ד”ר יקירביץ`, הן בנוגע לעזיבת חדר הניתוח לפני שניתוח הסתיים כדי לבצע ניתוחים נוספים בבית חולים פרטי, והן לתשלומים לא חוקיים שנגבו על ידו (למתעניינים תגובתו של יקירביץ`) .
ציפייתי נכזבה, האתיקן הראשי של ההסתדרות הרפואית מצא לנכון להתייחס בדבריו לא למעשיו של המורשע אלא לאיסור לקיים שר”פ (שרותי רפואה פרטיים) במערכת הציבורית. טענתו העיקרית הייתה שאיסור השר”פ גורם לכך שרופאים יעברו על החוק, מעין פירצה הקוראת לגנב, לא הייתי רוצה להיות רופא במערכת שבו אני נחשב לגנב או לפירצה. הרעיון שיש למסד תופעות לא רצויות הוא מעניין, שוו בנפשכם שמישהו היה מציע למסד את תשלומי דמי החסות, גם הללו קיימים ואולי נחוצים, אז למה לא? כידוע גם העומד בראש ההסתדרות הרפואית פועל לא מעט כדי לאשר את השר”פ האסור על פי חוק. לא ידעתי שתפקיד לשכת האתיקה הוא להפריט את שרותי הבריאות לשם כך לא צריך מומחים לאתיקה רפואית, יש מספיק פקידים באוצר שיודעים למכור בזול כל דבר והם יעשו זאת בשמחה גם למערכת הבריאות.
על פי תפיסתי אין לערב בין שרות ציבורי לפרטי לא רק ברפואה, אבל בעיקר ברפואה, כיון שהנהנים מהפרטה פנימית זו הם בעיקר רופאים בכירים ומי שיש בכוחו לשלם למען השרות. מי שרוצה שרות פרטי יתכבד וילך לבית חולים פרטי. על ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות להבהיר נקודה זו היטב. השרות הציבורי צריך לספק שרותי בריאות ברמה גבוהה בלי קשר ליכולותיו הכספיות של החולה. ובעיקר לעקור מן השורש התנהגויות של רופאים שאינן עולות בקנה אחד עם החוק הקיים וכללי מוסר בסיסיים.