ושוב הממשלה בעודף ואינה עומדת ביעדים שקבעה לעצמה, לכאורה זה טוב אבל למעשה נראה שיש פה ניהול שמלכתחילה גורם לכך שיהיה עודף ואז להשתמש בו לא, חס וחלילה, לצרכים חברתיים אלא לדברים אחרים כמו הורדת מיסים שמטיבה כידוע רק עם חלק מתושבי ישראל. “על פי אומדנים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי בחשכ”ל, בחודש מרס היה לממשלה עודף בפעילותה הכוללת בסך של כ 1.1 מיליארד שקלים (עודף של 1.2 מיליארד כולל מתן אשראי נטו). “מתחילת השנה מסתכם העודף בפעילות הממשלה בסך של 6.5 מיליארד שקלים לעומת 7.8 בתקופה המקבילה אשתקד”. לשנה זו נקבע גרעון שמעל ל-18 מיליארד שקל כך שכדי לעמוד בו בתשעת החודשים הנותרים אפשר להוציא 24 מיליארד שקל נוספים, תחשבו מה אפשר לעשות בסכומי כסף שכאלה.
בדיווח כספי של ממשלת ישראל (מסמך ארוך) נמצא שגם ב-2006 מדינת ישראל לא עמדה בגירעון שקבעה לעצמה, בעוד הגירעון אמור היה להיות כ-17 מיליארד שקלים, הוא הסתכם בסופו של דבר בשישה מיליארד, פער של 11 מיליארד שקל. ההוצאה של משרדי ממשלה הייתה נמוכה ב-17 מיליארד ממה שאמורה הייתה להיות, אחוז ביצוע של 94%. משרד החינוך למשל חסך 1.3 מיליארד שקל, אחוז ביצוע של 95%. משרד הפנים השתמש רק ב-80% מתקציבו, עוד חיסכון של 1.1, יותר מ-400 מיליון שקל נחסכו ממענקי איזון לרשויות מקומיות. רק שני גופים ניצלו את כל תקציבם, החשב הכללי 100% והכנסת 107%. כנראה שאלה יודעים איך לעבוד.
בכלל הדו”ח הזה, שהונהג רק בשנים האחרונות, הוא חשוב מאוד כי הוא מאפשר לנו לדעת מה באמת קורה. קל להאשים את האוצר בתת ביצוע של התקציב אבל רצוי מאוד ששרי הממשלה ובעיקר הכנסת תעקוב אחרי הביצוע התקציב בזמן אמת ולא תיתן לחסוך בהוצאות שחשובות לאזרחים.