עֹנֶג שַׁבָּת
שיר לשבת במדור השירה באסטה
א
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יו
אִמִּי לָשָׁה עִסָּה מַפְרִישׁ
מְבָרֶכֶת אוֹתָנוּ חֲלוּשֻׁוֹת
נִשְׁמַע כַּמָּה הִיא בּוֹכָה
ב
אִמִּי מִתְבּוֹנֶנֵת בִּתְמוּ
כְּפִי שֶׁהִיא מַבִּיטָה בָּ
חֶסֶד יוֹצֵא מֵעֵינֶיהָ
לְרַכֵּך אֶת הַבָּד
לְהַגְבִּיר אֶת הָאוֹר
לְהֵיטִיב הַשְּׂמִיכָה
הַתְּמוּנוֹת מִשְׁתַּנּוֹת מִ
מוֹזֶגֶת הֶחָלָב מְחַיֶּכֶת
הַנְּעָרוֹת קורצות
אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר לַדַּף.
מתוך: מדבר עם הבית (אבן חושן, 2015)



