עצב דלוק

צִיּוֹן, בְּרֵאשִׁית מִכְתָּבִי אֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמֵךְ, אֵיךְ אַתְּ מַרְגִּישָׁה

הַכֹּל בְּסֵדֶר? וּמַה שָׁלוֹם אַסִּירָיִךְ? פָּלֶשְׂתִּינַיךְ, יְהוּדַיִךְ

תַּגִּידִי, אֵיך הַיְלָדִים? וּמַה שָׁלוֹם מַחְרִיבַיִךְ, צִיּוֹן?

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי 

לִשְׁלוֹמִי?

אֲנִי לֹא מַרְגִּישָׁה

כָּל–כָּך טוֹב

יַד יָמִין שֶׁלִּי מִתְיַבֶּשֶׁת, הַעֶצֶב דָּלוּק

אֶל תִשְׁאֲלִי

מתוך: תורת החיתוכים (כרמל, 2011)