צלילות
שיר לשבת
עוד בנושא השכונה שגדלתי בה
עֲנָנִים צִלְצְלוּ כְּמוֹ
אֶצְבַּע צְרֵדָה
בְּשָׁמַיִם שֶׁאֵינָם פַּעֲמוֹנִים.
בָּאֲוִיר שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה,
מִלְּבַד שְׁקִיפוּת,
הֶחֱלִיקוּ מְאוֹרוֹת.
דָּגִים צְרוּבִים מֵעֹמֶק
בָּאוּ בְּמַיִם שֶׁשְּׂפָתָם
אַחֶרֶת, נִחָרִים מִנְּשִׁימָה.
יָשַׁבְתִּי בְּבֵיתִי
עַד שֶׁכָּלְתָה אֵלַי רָעָה.
בָּאוּ וְאָמְרוּ כָּכָה וְכָכָה,
אֵלֶּה חַיֶּיךָ, זֶה סוֹפְךָ הַמַּר.
אֲבָל בְּקוֹל נָקִי אָמְרוּ,
לֹא בִּבְְכִי נִשְׁבָּר.
מתוך ספרו הראשון של אדף “המונולוג של איקרוס” בהוצאת גוונים



