איריס חפץ חתמה את מאמרה המעניין “הבנאליות של המוות” כך:
“וזו הבשורה הטובה לעניים: לעיתים עדיף להיות חולה ועני מאשר חולה ועשיר..”
מחקר חדש של פרופ` פורת ופרופ` גדי רבינוביץ` מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון וענת רסקין-סגל מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול, מפריך לצערי את ההנחה הזו.
על פי המחקר, עניים חולים בסכרת פי 4 מכלל האוכלוסייה, פי 2 באסטמה והם רוכשים פחות תרופות. הם מתחסנים פחות נגד שפעת מכלל האוכלוסייה, ועוברים פחות בדיקות ממוגרפיה. הנתון המעודד במחקר הוא: יש שיפור ברמת שירותי רפואה בקהילה לכלל הציבור. כפי שכותבת איריס בסיכומו של דבר – “הכי טוב להיות בריא”.
כאשר איזה תאגיד כלכלי אינטרסנטי מאיים שהוא יוריד את דירוג האשראי של ישראל, אם חס וחלילה הממשלה תגדיל את תקציב המתנ”ס בעפולה, הדבר זוכה בדרך כלל לכותרות בולטות בעמודי החדשות של העיתונים, ופרשנינו הכלכליים מצמצמים גבות ובמבט קודר מזהירים מפני הקסטרופה. כך גם לגבי כל אמירה במבטא אמריקאי של מנהל תיקים עלום באחת מחברות הברוקרים בוול סטריט. אתמול התפרסם שפרופ` ג`וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה ואחד הכלכלנים המובילים בעולם אמר ש”ישראל הפכה למדינה הענייה והאי שוויונית ביותר בעולם המערבי עם רמת חינוך נמוכה מאד”. ב”הארץ” פרסמו את זה כאנקדוטה, זוטא במדור “ציפורה” של דה מארקר. וואלה קטעים העוני הזה.