ביקורת על שני ספרים מעניינים המנתחים את תעשיית התרופות. Marcia Angell: How They deceive Us and What to Do About It וספרו של Jerry Avron, Powerful Medicines: The Benefits, Risks, and Costs of Prescription Drugs.
במהלך שבוע אחד בקיץ האחרון הידיעות החדשותיות בארצות הברית כללו את האירועים הבאים: חברת Schering-Plough הודתה כי רימתה את רשויות הרפואה האמריקאיות, עיריית ניו יורק תבעה מספר חברות תרופות מרכזיות כגון ג`ונסון את ג`ונסון, מרק, באייר ואחרות על ניפוח עלויות והונאת צרכנים, חברת התרופות ג`נסן הודתה כי העלימה מידע אודות תופעות לוואי של תרופה לטיפול בסכיזופרניה שהיא משווקת, וחברת וויט תשלם במסגרת פשרה, מאות מיליוני דולרים ללקוחות שסבלו נזקים בלתי הפיכים מצריכת כדורים להורדת משקל.
Angell ו Avron , הם מומחים עולמיים בתחום מחקר תרופות, אנג`ל היא עורכת לשעבר של כתב העת הרפואי החשוב “New England Journal of Medicine” ואוורון הוא פרופ` לרפואה בהרוארד. שניהם כותבים שתעשיית התרופות מתפארת ביצירת תרופות שהכסף לפיתוחן מגיע ממשלמי המיסים, ושהאמריקאים משלמים סכומים מופקעים עבור תרופות נחותות. וכן הם כותבים כי חברות התרופות מזהמות את המחקר המדעי על ידי הפצת “מחקרים” מטעם עצמן שממציאן מגזימים ביעילות התרופות שהן מפתחות בעוד שהן מסתירות את הסיכונים של תרופות אלו לבריאות החולים.
אחת הסיבות לשחיתותה של תעשיית התרופות נובעת מכך שאנשי השווק דחקו הצידה את אנשי המחקר והפיתוח בחברות אלו. תקציבי השיווק של החברות כמעט כפולים מתקציבי המחקר והפיתוח שלהן, 88 אלף אנשי מכירות פושטים מדי יום על קליניקות של רופאות ורופאים על מנת לשכנע אותם לרשום לחולים מרשמים הכוללים את תרופות החברות שלהן. (לפני כמה חודשים ישבתי בחדרו של רופא אף/אוזן/גרון לפתע במהלך הבדיקה נכנסה אשת מכירות גוררת מזוודה קטנה על גלגלים, השניים התעלמו מנוכחותי והחלו לשוחח על הסחורה החדשה, בסיום השיחה העניקה סוכנת המכירות לרופא יומן אישי יקר מהודר, הרופא פנה אלי ושאל “איפה בדיוק אמרת שכואב לך?”).
אנגל מאתרת את המגמה הזו בשנות השמונים שבהן רדיפה אחר העושר הפכה למידה מוסרית, באותה עת הפכו מעבדות מחקר אוניברסיטאיות למעבדות הפועלות בשירותיהן של חברות התרופות תמורת אחוזים ברווחים. המחקר האקדמי נמכר לחבורת התרופות. הדבר הסתייע באמצעות חקיקה בקונגרס האמריקאי. אנג`ל מספרת על אחד המועמדים לתפקיד בכיר ברשות למזון ותרופות האמריקאית שסיכוייו לזכות בתפקיד אבדו מפני שכדברי אחד הסנטורים “הוא הדגיש יתר על המידה את בטיחות ובריאות הצרכנים”. שני המחברים קוראים ליצירת גוף שיבחן באופן עצמאי את התרופות החדשות שמייצרות החברות הללו, אולם מחבר הסקירה כותב כי לדעתו “ייפתח סניף מקדונלד על כוכב צדק לפני שחברות התרופות יאפשרו לגוף כזה לקום”.