13 בנובמבר 1945
שירו של נאזים חכמת, שנכתב ביום זה לפני שבעים שנים בדיוק, השבוע במדור השירה באסטה
אוֹמְרִים כִּי אֵין מִלִּים לְתָאֵר אֶת עֲנִיָּה וּמְרוּדֶיהָ שֶׁל אִיסְטַנְבּוּל,
אוֹמְרִים כִּי הָרָעָב הִכָּה בַּאֲנָשֶׁיהָ,
אוֹמְרִים כִּי הַשַּׁחֶפֶת פָּשְׂתָה בְּכָל אֵיבָרֶיהָ.
אוֹמְרִים כִּי בְּנוֹתֶיהָ הַקְּטַנוֹת מִסְתּוֹפְפוֹת בְּמִסְדְּרוֹנוֹת בָּתֵּי הַקּוֹלְנוֹעַ,
וּבְבָתִּים שֶׁאֵשׁ אָחֲזָה בָּם…
חֲדָשׁוֹת קוֹדְרוֹת מַגִּיעוֹת מֵעִירִי הָרְחוֹקָה:
מֵאִיסְטַנְבּוּל שֶׁלִּי הַנֶּאֱמָנָה
עַל בָּנֶיהָ הָעֲנִיִּים, הֶחָרוּצִים וְהַיְשָׁרִים.
יַקִּירָתִי, אֶת עִירֵךְ זוֹ
אֶשָּׂא עַל גַּבִּי בִּצְרוֹר נְדוּדַי
אֶשָּׂאֶנָּה בַּאֲשֶׁר אֶגְלֶה
וּבְכָל מָקוֹם בּוֹ אֶכָּלֵא
הִיא תִּהְיֶה חֲקוּקָה עַל לִבִּי כְּצַעַר עַל יֶלֶד,
וְתוֹפַע נֶגֶד עֵינַי כּדְמוּתֵךְ שֶׁלָּךְ…
מטורקית: עפרה בנג’ו
מתוך ״ענק כחול-עיניים״ (הקיבוץ המאוחד)



