הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי

מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּתֶל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה,
אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְלִשְׁתוֹת יַיִן
בְּמַהֲלָךְ הַיּוֹם.
וְאִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁרוֹאֶה אֶת כִּפַּת הַמִּסְגָּד,
מוּטָב שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה פֶּן יִרְאֶה
מִשְׁתַּחֲוֶה לשיקוץ.
וְאָסוּר לַעֲלוֹת להַר הַבַּיִת בזמן הזה
אבל מֻתָּר לִקְנוֹת עֲנָבִים וְזֵיתִים
הַגְּדֵלִים עַל הַר הַבַּיִת,
וּמוּבָאִים לִמְכִירָה עַל יְדֵי הָעֲרָבִים,
וְכֵן מַיִם שֶׁנִּשְׁאֲבוּ עַל יְדֵי הָעֲרָבִים,
מֵהַבּוֹר שֶׁבְּעֶזְרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
מֻתָּר לִשְׁתוֹת.
ומֻתָּר לַעֲבֹר בְּשַׁבָּת דֶּרֶךְ
גַּלַּאי הַמַּתָּכוֹת שֶׁבַּכְּנִיסָה לָרְחָבַת הַכֹּתֶל,
כִּי יֵשׁ זֶרֶם חַשְׁמַלִּי קָבוּעַ בְּרָמָה נְמוּכָה
הַזּוֹרֵם בַּפִּקּוּד הָאֶלֶקְטְרוֹנִי בִּקְבִיעוּת
לְלֹא קֶשֶׁר לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים.
אָסוּר לָטוּס בְּמָטוֹס אוֹ בהליקופטר
עַל שֶׁטַח הַר הַבַּיִת, לְהַשְׁקִיף עָלָיו,
כִּי קדושת אֲוִיר הָעֶזְרָה וְהַהֵיכָל נִמְשֶׁכֶת
עַד לָרָקִיעַ.
כְּשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בַּדָּבָר, מֻתָּר
לַחֲתֹך בִּזְהִירוּת אֶת הָעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים
בֵּין אַבְנֵי הַכֹּתֶל, וְאֵין שׁוּם קְדֻשָּׁה
בְּעֲשָׂבִים אֵלֶּה.
וְיֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לנתוץ אֲפִלּוּ חֵלֶק
קָטָן מֵאַבְנֵי הַכֹּתֶל, וְכֵן שֶׁלֹּא לָקַחַת
מֵעָפָר שֶׁבֵּין נדבכי הַכֹּתֶל.
וְאָסוּר לָבוֹא לְיַד הַכֹּתֶל לְשֵׁם בִּקּוּר
שֶׁל טִיּוּל, אוֹ לְשֵׁם צִלּוּם בִּלְבַד, וְכֵן
אָסוּר בְּהֶחְלֵט לְדַבֵּר שָׁם בְּשִׂיחָה
בטילה.
וְאָסוּר לִירֹק, לְעַשֵּׁן, לֶאֱכֹל אוֹ
אֲפִלּוּ לִשְׁתוֹת מַיִם לְיַד הַכֹּתֶל.
וְאָסוּר לְהַנִּיחַ רֹאשׁ גָּלוּי
למרגלותיו.
ולְנַשֵּׁק אֶת יְלָדָיו הַקְּטַנִּים בַּמָּקוֹם
אָסוּר לו לאָדָם, כְּדֵי לִקְבֹעַ בְּלִבּוֹ
שֶׁאֵין אַהֲבָה
כְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם.
מתוך הלכות הכותל


