מפעם לפעם כאשר נחה עליהם המוזה יודעים כתבי כלכלה מסוימים למקד את הביקורת שלהם על מי שהם מכנים “חברתיים”. כל זאת למה כיון שאלו במירכאות משום מה אינם קונים את סיפורי המעשיות המושתתים על אמונה עוורת שהשוק החופשי פותר את כל הבעיות. הם אפילו שואלים שאלות לגבי אותם סיפורים, יתרה מכך ישנם אנשים אשר מקשיבים להם וגם כן מתחילים לשאול. כאן כבר המצב מתחיל להיות בעייתי, ככל שיותר אנשים ישתכנעו שהמדיניות של הגאון ממשרד האוצר אינה מה שהבטיחה להיות יש אפשרות שהיא תשונה. לכך אין המומחים מוכנים ומה יותר קל מאשר לתקוף, הם למדו בבית הספר הביטחוניסטי הישראלי שהתקפה היא כל הסיפור.
דוגמה לכך היא מאמר המערכת של המוסף לכלכלה של עיתון ה”ארץ” שנכתב על ידי נחמיה שטרסלר. כבר שם המאמר מבטא את הדרך בה ילך “”חברתיים” נגד החברה”. אותם מעמידי פנים חברתיים הם בעצם עוכרי ישראל בפוטנציה כיון שמטרתם היחידה היא שמצב המשק והאזרחים יורע. במאמר של פחות מחמש מאות מילים אפשר למצוא את תפיסת העולם של הכותב ויותר מכך את מה הוא מוכן לעשות כדי להוכיח עד כמה הוא צודק. המאמר דן בתוכנית מינורית של מנכ”ל שרות התעסוקה לשלם בונוסים לעובדי השרות שימצאו עבודה לדורשי העבודה. הסכום שבו מדובר הוא שני מליון שקל שלדעתו של הכותב יעלה את אחוז ההשמה מ-4% כעת לאולי 40% בעתיד. שני מיליו שקל הם ההבדל בין אבטלה לפתרון הבעיות, כל מי שעיניו בראשו יודע שאלו דברי הבל. כדי שזה יקרה יש להכות בעובדי השרות הבטלנים כמו הלקוחות שלהם, כיון שגם הם כמו החברתיים רוצים כנראה לשמר את האבטלה.
שרות התעסוקה לא מעניין אותו כיון שזה על פי תפיסתו מיותר, למה? כי השוק החופשי ומתווכי העבודה הפרטיים יודעים לעשות את העבודה טוב יותר. למה? כי ככה, כי השוק הפרטי יותר יעיל מהשרות הציבורי. רק להזכיר, שרות התעסוקה הוקם ב-1959 כדי שיהיה שרות אשר אינו מפלה בין מבקשי העבודה. לפני כן לכל הסתדרות היה שרות תעסוקה משלה, ובגלל השליטה של ההסתדרות הכללית חבריה נהנו מהשמה משופרת לעומת למשל, חברי הסתדרות עובדים לאומית. כעת רוצים לבטל את שרות התעסוקה ולתת לחברות פרטיות לבצע את מה ששרות התעסוקה אמור היה לבצע. הכותב גם שוכח שהקטנת כוחו של שרות התעסוקה הוא תולדה של החלטות של המדינה, בעבר עובד שרצה לעבוד הופנה דרך שרות התעסוקה לעבודה, וגם המעסיקים היו צריכים לקלוט עובדים דרך אותו שרות. מעסיקים שחיפשו או פיטרו עובדים היו צריכים להודיע לשרות מתוך התפיסה שרוצים שוק עבודה חופשי אבל גם רוצים לפתח בו מנגנונים שיאפשרו להקטין כמה שיותר את תקופת ההמתנה של עובדים בין עבודות.
כיון שהחברתיים משום מה מתנגדים לגישה שבונוסים כספיים לעובדי שרות התעסוקה הם הפתרון למחסור בעבודה אפשר לבטל אותם גם אם זה דורש תמיכה במשהו שהכותב אינו מאמין בו מלכתחילה קיומו של שרות התעסוקה הפעם עם בונוסים. לא מזמן פוטרה עובדת בשרות התעסוקה כיון שלא רשמה מספיק סירובים, כעת יפוטרו עובדים שלא מצאו עבודה למספיק אנשים, כי זה מתחיל עם בונוס שהוא חיובי כביכול ובהמשך גם יבואו הפיטורין.
השפה בה משתמש הכותב מציירת את החברתיים כ”אחוזי תזזית” אשר שיפור מצב האבטלה ישאיר אותם בצד “חורקים שיניים”. אני מעדיף כל יום את חורקיי השיניים אחוזי התזזית על יודעי הכל שמשום מה מוליכים חלקים הולכים וגדלים בחברה לחיים של דלות ושל אי כבוד.