מייקל מור האיש שאתם לא רוצים להכיר, והמהפיכה על פי פלוצקר
מאמר לא מחמיא ב”Observer” על מייקל מור שסרטו פרנהייט 9/11 זכה בפרס “דקל הזהב” בפסטיבל קאן. מור האנטי ממסדי שטוען שחברת דיסני סירבה להפיץ את סרטו על מנת לא לאבד את הטבות המס להן היא זוכה במדינת פלורידה שבה מושל ג`ב בוש, אחיו של נשיא ארצות הברית, מתואר כאדם שעומד על כך שישכנו אותו במלונות פאר, משפיל את עובדיו, רודף בצע, איש שהאמת אינה נר לרגליו, כמי שעומד על כך שילדיו ילמדו בבתי ספר פרטיים במנהטן. לא בדיוק הגיבור האנטי ממסדי, לוחם הצדק למען האדם הפשוט כפי שהוא מצטייר מתוך סרטיו.
וסבר פלוצקר, מהצמד המופלא פלוצקר-שטרסלר, מציע מהפיכה חינוכית משל עצמו ומתגעגע לפנס הנפט בצריף, בין היתר הוא כותב:
“מערכת החינוך בישראל סובלת מעודפים: עודף מורים, עודף מפקחים, עודף תקציבים. העודפים גורמים להסתיידות עורקיה ולקשיי נשימתה… קביעות אלו אינן חדשות. הן כתובות בדינים-וחשבונות שחיברו ועדות המומחים השונות שבחנו במרוצת השנים את מצבה של מערכת החינוך בישראל” פלוצקר לא מפרט אלו דו”חות מהטעם הפשוט שדו”חות אלו מעולם לא נכתבו.
והנה תמצית המהפיכה הפלוצקראית “נקודת המפתח לשינוי מבני במערכת החינוך בישראל היא לכן הקיצוץ בעודפים. פחות מורים – אבל יותר טובים. פחות כיתות – אבל יותר מצוידות”. באמת איך לא חשבו על הרעיון החינוכי הגאוני של הגדלת מספר התלמידים בכיתה מארבעים לשישים.
במאמר הקצר הזה יש כל כך הרבה פנינים שאני מציע לקוראים לקרוא את כולו ולא להסתפק במעט שהבאתי.
ולהפרכה היומית של נתונים שמציג הפרשן הכלכלי הבכיר של “הארץ“, נחמיה שטרסלר, הבוקר ניתן לקרוא את מכתבה של דפנה סחייק, ממחלקת המחקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, המצביעה במכתב ל”הארץ” על אי דיוקים בנתונים שמציג האידיאולוג.


