ראש הממשלה ביקר ברהט ונשא נאום, את חלקו שמעתי בטלוויזיה, ראש הממשלה טען שיש לשמור על החוק ועל הצדק והוא ידאג לשניהם. לא שמעתי אותו מדגיש עד כדי כך את שמירת החוק כאשר דיבר במקומות אחרים. כאשר הועלתה טענה הקשורה למצבו של בית הספר טען ראש הממשלה שבילדותו היה מצב בתי הספר גרוע יותר. עשו יפה בכתבה ועברו לצילום של בית הספר, הוא נראה רע ומוזנח. אמירה זו מזכירה לי את הקטע באחד מסרטי מונטי פייטון שבו יושבים אנשים מדושנים ומתחרים בתנאי הילדות הקשה שלהם. אחד טוען שלא היה מה לאכול ואפוא לגור לכן גרו במערה ואכלו חצץ. השני טוען שלהם בכלל לא היה מה לאכול ולכן אכלו חצץ קר וגרו בגומחה בכביש וכך הלאה.~
הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוצא שמצבם של הערבים אזרחי ישראל קשה לעין ארוך ממצבם של היהודים. למשל, 20% מהאוכלוסיה הערבית וותרו על אוכל לעומת 13% מהיהודים. 39% מן הערבים וותרו על תרופות לעומת 13% מן היהודים וכך כמעט בכל קטגוריה שנחקרה. ברהט יש יותר מ-20% דורשי עבודה. 28% זכאים לבגרות ב-2002 לעומת ממוצע ארצי של 46.5%. כמו כן רק שני אחוז מבני 20-29 לומדים באוניברסיטאות, לעומת 29% בעומר ו-25.5% בלהבים, יישובים שאינם רחוקים גיאוגרפית מרהט אבל מרוחקים בערך עולם וחצי במונחי רמת חיים. שלא לדבר על מצבם של הכפרים הלא מוכרים. אם המצב כל כך גרוע סביר היה שהממשלה תדאג לתקציבים שיעשו משהו כדי לתקן את המצב. בעיקר כאשר מדובר בממשלה אשר הפכה לחברתית באחת. אבל חברתי לחוד וכסף לחוד, בתקציב החדש יופנו למטרות אלו למיטב זכרוני 40 מליון שקל.
אולמרט הציג את תוכניתו לעידוד התעסוקה במשק. איני רוצה לדון בפרטי התוכנית בשלב זה, אבל משהו אחד בלט לעיין, בעוד הצעת התקציב הוצגה בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו, תוכניתו של אולמרט הוצנעה משהו. יותר מכך הכתבים שנשלחו לכסות את הנושא היו הכתבים לענייני רווחה, לא חס וחלילה המכובדים שעוסקים בכלכלה. מי שמצוי בהיררכיה העיתונאית יודע שכתבי הכלכלה ניצבים אי שם בצמרת יחד עם כותבי הביטחון והפוליטיקה. אם רצו אמצעי התקשורת להדגיש את החלוקה ההיררכית בין כלכלה לחברה הם עשו זאת על הצד הטוב ביותר.
כשראש הממשלה הוא חברתי, שר התמ”ת חברתי, שר הבטחון חברתי, ושר האוצר חברתי היו בטוחים שמצבנו בכי רע.