וודסטוק של הניאו שמרנים
מתיו דס (Matthew Dass), כותב במגזין The Nation על “פסטיבל וודסטוק של השמרנים” – כנס הרצליה במרכז הבינתחומי. כנס בהשתתפות פוליטיקאים, פרשנים ומעצבי מדיניות. הדיון הציבורי הזה המתרחש במוסד פרטי אינו זול במיוחד: דמי הרשמה ללא ישראלים הוא 5,000 דולר וארגונים נדרשים לשלם על הזכות לארגן פאנל 50 אלף דולר. כפי שנכתב בעבר, כנס הרצליה מהווה הפרטה של הדיון הציבורי. השתלטות אליטת ההון על השיח הציבורי הביאה למצב האבסורדי שבו משרדי הממשלה משלמים עשרות ומאות אלפי שקלים על מנת לזכות בהזדמנות להשמיע את דבריהם בבמה פרטית המוגבלת לבעלי יכולת כלכלית וסגורה בפני הציבור. כך למשל, משרד עתיר משאבים כמשרד הרווחה שילם 75 אלף שקלים על מנת לאפשר לשר יצחק הרצוג להציג את מחשבותיו בנושא “רווחה והמגזר השלישי” בפני באי הכנס השייכים לאלפיון העליון של מגזר אחר.
דס מתאר את תחושת הערך העצמי של המשתתפים בכנס, “מקום שבו הניאו שמרנים מתכנסים על מנת לטפוח אחד לשני על השכם על כך שהם צדקו בניתוח ותחזיות שלהם”. זה לא מקום שבו מתקבלות החלטות, אולם זה מקום שבו מתפתחים יחסים המעצבים החלטות עתידיות. זה גם המקום שבו מועמדים לנשיאות ארצות הברית מגיעים על מנת לחזק את הדימוי הביטחוני והפרו ישראלי שלהם, כך למשל השנה הופיע בכנס אדם, שלרוב הישראלים אין מושג מיהו – הילי בארבור מושל מדינת מיסיסיפי. נושא הכנס השנה היה האיום האירני, אולם האירועים בתוניסיה ומצרים שיבשו את התכנית.
תגובת דוברים בכנס על המהפכה במצרים הייתה שדמוקרטיה ערבית רק תוביל לתוהו ובוהו וסכנות לישראל. “בעולם הערבי”, אמר האלוף בדימוס עמוס גלעד, “אין מקום לדמוקרטיה”. בועז גנור, מומחה ללוחמה בטרור וביטחון המולדת, אמר “כאשר האנשים הללו (הערבים) מצביעים למה שב”קוקה קולה” מכנים הדבר האמיתי, הדבר האמיתי הוא פונדמנטליזם”. שמואל בר, מנהל מכון המחקר למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הכריז שארצות הברית “הפכה לסוכן של שינוי מהפכני במזרח התיכון, על חשבון היציבות”. אגב, שמו של אחד הפאנלים היה “יציבות מול דמוקרטיה”, ללמדך שיציבות ודמוקרטיה לא הולכים ביחד בעולם הערבי. הסכסוך הישראלי-פלסטיני נדחק לגמרי לפינה והוא זכה לפאנל אחד בלבד בארבעת ימי הכנס.
ישראלים אוהבים להתפאר, כותב דס, שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. לאור תגובתם של משתתפי כנס הרצליה לאירועים במצרים, עולה הרושם שמספר ישראלים בעלי השפעה שהיו מעדיפים שמצב זה יימשך.


