הפילוסופיה הפוליטית של סאיף אל-איסלם אל-קדאפי
הדיסרטציה עוסקת בשאלה כיצד יש ליצור מערכת מוסדות גלובלית דמוקרטית וצודקת יותר, ובוחנת גישה ליצירת מערכת פורמלית יותר של קבלת החלטות קולקטיבית על ידי שלושת השחקנים המרכזיים בחברה הגלובלית: ממשלות, חברה אזרחית והסקטור העסקי. התזה מנסה לשאת תרומה לדיון במערכת הממשל הבינלאומית, כך שהיא תהפוך למוסרית ולמעשית יותר. השיטה המוצעת בה מכונה “ניהול קולקטיבי”.
התזה מתמקדת בתפקידה של החברה האזרחית ובוחנת טיעונים בעדה ונגדה… על מנת להכלילם כחברים בעלי כוח הצבעה בגופים כמו האו”ם, מוסדות ברטון וודס, ארגון הסחר העולמי ומוסדות אחרים. בתזה הזו אני מגן על הטיעון שהכללת נציגים נבחרים של ארגונים לא ממשלתיים במבנים המשלבים את שלושת השחקנים שהוזכרו לעיל יכולה ליצור מערכת גלובלית דמוקרטית יותר. המסקנה זוכה לאישוש על ידי סקר של בעלי תפקידים מובילים בארגוני חברה אזרחית ובגופים מקבלי החלטות.

הטקסט הזה (שהגעתי אליו באמצעות האתר crookedtimber) הוא תמצית תזת הדוקטורט של סאיף אל איסלאם קדאפי, בנו של שליט לוב מועמר קדאפי, שכותרתה “תפקיד החברה האזרחית במוסדות ממשל גלובליים: מעוצמה רכה לקבלת החלטות קולקטיבית”. אפשר לקרוא את התזה בשלמותה כאן.
את עבודת הדוקטורט הזו בפילוסופיה פוליטית הגיש בשנת 2008 סאיף קדאפי במוסד האוניברסיטאי האנגלי הנחשב, “לונדון סקול אוף אקונומיקס“. כדאי להזכיר גם את העובדה הזניחה שהמוסד קיבל באותה עת תרומה של מיליון וחצי לירות סטרלינג מקרן קדאפי הבינלאומית לצדקה ופיתוח.
מאוחר יותר התברר שסאיף או מי שכתב את העבודה עבורו גנב חלקים מעבודותיהם של אנשים אחרים, מבלי שמנחי העבודה ובוחניה במוסד האקדמי הלונדוני היוקרתי הבחינו בכך.
באשר ליחסו לארגוני החברה האזרחית בלוב, על כך הביע את דעתו הפילוסוף הפוליטי לפני מספר ימים בשידור טלוויזיוני לעם הלובי: “אנחנו נילחם עד לרגע האחרון, עד לכדור האחרון”.


