• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הסנדק

יוסי דהאן

בעיתוני סוף השבוע דווח על התגבשותה של קבוצה חדשה שניתן לכנותה “מת”פ” – מיליונרים תומכי פרץ. אילי הון המריצים את מועמדותו של מנהיג העובדים לראשות מפלגת “העבודה”. מטרת סדרת המפגשים של אילי ההון עם אמיר פרץ היא כלשון העיתונות “הקמת פורום כלכלי-חברתי מייעץ שיעבוד לצד פרץ בגיבוש המצע הכלכלי-חברתי”. משום מה לא נראה לי שאצולת ההון הזו של מפלגת העבודה תייעץ ליושב הראש להעלות את שכר המינימום, לחוקק חוק יסוד זכויות חברתיות או למנוע העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. התופעה הזו של בעלי הון שמריצים מנהיג עובדים נראית כלקוחה מזמנים אחרים חשוכים יותר. מה יקרה למשל כאשר במשא ומתן הקיבוצי הבא אמיר פרץ יצטרך לדון ולשאת על תנאי העובדים עם אילי ההון הללו שאמורים לקדם את הקריירה שלו במפלגת העבודה.

אחד האנשים המרכזיים שאיתם נפגש פרץ הוא בני גאון. גאון מתפעל ומסביר את תמיכתו בפרץ~ “אנחנו רוצים מדיניות של כלכלת שוק, אבל צריך שתהיה בה חמלה ושיהיה פיתוח תעשייה. לא נצמח רק מהיי-טק”, אומר גאון.

אם גאון הופך להיות סנדקו הפוליטי של פרץ העובדים צריכים להתחיל לחשוש. כדאי אולי להזכיר למי ששכח את עברו של “איל החמלה” הזה.

וכך כותבים שמשון ביכלר ויהונתן ניצן בספרם “מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום”, שמלבד מעלותיו האחרות, הוא כרוניקה מתועדת היטב של ביזת הנכסים הציבוריים בישראל על ידי בעלי ההון. 

“בני גאון התחיל את דרכו ב`הסתדרות` כטכנאי מזגנים ב`תדיראן` שבשליטת `כור` וצמח כמנהל צרכניות ה`קו אופ`. כמרבית המנהלים בסקטור ההסתדרותי, הוא תיעב את מוסדות ההסתדרות וחיכה בכליון עיניים לקריסתה. היה זה האדם הנכון בזמן הנכון – הזמן לעסקי ה`הפרטה` ו`ליברליזציה`. קבוצות ההון הדומיננטי של ישראל וקבוצות הון בינלאומיות ארבו לשלל השמן. הממשלה מצידה סייעה להם, בעכבה במשך שלש שנים את הסיוע שהיא התחייבה להעניק לכור. יחד הם טיפחו את גאון, עד שהתחיל להאמין בגאוניותו בשנת 1991 טען: “בעזרת המנהיגות החדשה שגיבשתי סביבי הגענו להשגים מרשימים: מצבת המפעלים צומצמה משמונים לשלושים, ובהשוואה לשלושים ואחד אלף עובדים בעבר העסיקה `כור` 11,300 עובדים בלבד”.

הישגיו של גאון אולי הרשימו את מנהיגי ההון – אולם פחות משכו את העובדים המפוטרים ואת ועדי העובדים במפעלים הנסגרים… הקונפליקט הגיע לשיאו, כאשר מאתיים שכירי חרב מלווים בכלבי רוטויילר פינו בכוח פועלים שהתבצרו ב`סולתם`. השותפים בקונסורציום הבנקים, בעלי החוב של `כור` היו שבעי רצון מגאון. למעשה, הם שלטרו ב`כור` וגאון העדיף לראות את עצמו כנציגם ולא כנציג עסקני ההסתדרות. המצב היה נוח לכך: היו אלה ימיה האחרונים של ההסתדרות, זמן קצר אחרי כן, בשנת 1992, היא חוסלה סופית עם היבחרו של חיים רמון ליו”ר `ההסתדרות החדשה`.

וכך בשנת 1995 בתרגיל שחברו לו שרי ממשלת רבין, רמון וגאון נמכרה `כור` לידי שני `גורמים יציבים` של בעלי הו מקורבים: האחד היה קבוצת `שמרוק` והגורם השני היה קרן הפנסיה של `ג`נראל אלקטריק`… גאון דאג לכך שסטנלי גולד מנהל  `שמרוק` יזכה בשליטה ואילו גולד מצדו ימנה אותו למנהל `כור`. סוף סוף מצא גאון את ייעודו: לשרת את בעלי ההון `היעילים` ולא את עסקני `ועד הפועל`. כך גאון:`

“שמרוק היא חברה אמריקאית אין לה שום עכבות של היסטוריה, מסורת, אמוציות, דין התנועה. רעייתו של יו”ר מועצת המנהלים שלי מעולם לא היתה חברה בנעמת .. ” (הארץ 31.12.96).

 “`כור` מסמלת את קריסתה של הכלכלה הסוציאליסטית במדינת ישראל ואת המעבר לכלכלת שוק, נשבר המיתוס שאמר שההסתדרות היא עוצמה כלכלית..”.

כך נסיך החמלה והגאון.

כנראה שיעניין אותך גם: