ארי שביט, יצואן דמוקרטיה
זהו מכתב תגובה שנכתב לעיתון “הארץ” וטרם פורסם.
במאמר צדקני מאין כמוהו (18/11/2004), מציב ארי שביט כ”תנאי להסדר: דמוקרטיזציה” של החברה הפלסטינית; דמוקרטיזציה שדווקא ישראל, “נושאת הדגל של הרעיון הדמוקרטי במזרח התיכון” (כך!), צריכה לתבוע. נדמה שפרח מזכרונו של שביט, שהשלטון הצבאי הרודני שהפלסטינים נאנקים תחתיו כבר קרוב לארבעה עשורים הוא שלטון ישראלי דווקא. זהו שלטון המפקיע אדמות ורכוש בשרירות לב וההורס אלפי בתים ללא חוק, שלטון הרומס ברגל גסה את כל זכויות האדם, שלטון הסוחט אלפי “משתפי פעולה” כדי שילשינו על קרוביהם ושכניהם, שלטון הכולא המונים ואף הורג בני אדם ללא משפט (“חיסולים”). אכן, ישראל מנחילה לפלסטינים מורשת דמוקרטית לתפארת. גם מטרתו של תהליך אוסלו, בסיסמתו הקולעת של יצחק רבין, היתה לאפשר לשלוט בפלסטינים “בלי בג”ץ ובלי בצלם”, כלומר להסיר את הבלמים הדמוקרטיים האחרונים מעל משטר הכיבוש. על כן הדרישה לדמוקרטיזציה צריכה להיות מופנית לישראל, הרבה לפני שמישהו – ועוד ישראלי – יעז להפנותה לפלסטינים.


