• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מה גילה הניסוי החינוכי הארוך ביותר

יוסי דהאן

הניסוי החינוכי הזה, מכונה על ידי David Elwood, דיקן בית הספר למימשל באוניברסיטת הארורד, כאחד הניסויים החשובים ביותר במדעי החברה. מדובר במעקב אחר קבוצת ילדים שהחל בשנות השישים ונמשך עד היום. הניסוי החל ב 1962 בעיירה בבית ספר בשם “פרי” בעיר בשם איפסלנטי במדינת מישיגן בארצות הברית. קבוצה של 48 ילדים בני 3-4, כולם שחורים החלו תכנית חינוכית בגן הילדים. הילדים הגיעו ממשפחות עניות שגרו בשכונות מצוקה ששיעור הפשיעה בהן גבוה במיוחד. במהלך העשור הקודם לתחילת התכנית הישגי תלמידי בבית הספר הזה דורגו בעשירון התחתון בהישגי התלמדים בעיר. ~

במוקד התכנית החינוכית ששמה High/Scope Model עמדה החשיפה בגיל מוקדם להעשרה קוגניטיבית. תכנית הלימודים של התלמידים ששהו בתכנית שנתיים, שלש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, כללה פתרון בעיות שבהם לתלמידים היה תפקיד אקטיבי, הם היו אמורים לתכנן, לבצע ולבקר את כל מה שהם למדו. הם זכו למורים מיומנים שקבלו שכר גבוה ולכל חמישה תלמידים הוצמד מורה. המורים ביקרו פעם בשבוע בבית ההורים והדריכו אותם כיצד ללמד את תלמידיהם, בין היתר להקריא לילדיהם כמה שיותר. עם תחילת התכנית היו כמה פסיכולוגים שהתריעו שהתכנית דורשת יותר מידי מילדים מרקע כזה.

החוקרים של התכנית עקבו אחר התלמידים שהשתתפו בתכנית, וכן אחר קבוצה נוספת של תלמידים מאותן שכונות ובעלי אותם נתונים שלא השתתפה בתכנית, זו היתה קבוצת הביקורת שלהם.

החוקרים אספו נתונים החל מגיל 3 ועד לגיל 40.  תקופת זמן יוצאת דופן באורכה במדעי החברה.

הם רצו לבחון מה ההשפעה של התכנית על חייהם של אותם תלמידים.

בין התוצאות שגילו החוקרים:  ששיעור התלמידים שהשתתפו בתכנית בכיתות לחינוך מיוחד היה נמוך. הגישה שלהם כלפי בית הספר היתה חיובית, וציוניהם בבית הספר התיכון היו גבוהים יותר מקבוצת הביקורת. שני שליש מהם סיימו תיכון לעומת 45% מתלמידי קבוצת הביקורת. בכל מדד שמדדו החוקרים –  חינוך, הכנסה, שיעורי פשיעה, יציבות משפחתית, הישגי תלמידי התכניתהיו טובים יותר מאלה שבקבוצת הביקורת. שיעור התלמידים שהשתתפו בתכנית וסיימו קולג` היה כפול מאלה שלא השתתפו בתכנית והם גם משתכרים כיום יותר מאלה בקבוצת הביקורת. רק 28% אחוז מהם נשפטו ונשלחו לכלא לעומת 52% בקבוצת הביקורת. חיי המשפחה שלהם יציבים יותר והם בריאים יותר מאלה בקבוצת הביקורת.

חישוב כלכלי מצא שהתשואה של התכנית לחברה היתה 250 אלף דולר, 17 דולר על כל דולר שהושקע בתכנית.

ההנחה היא שהצלחת התכנית נבעה מהתערבות בגיל המתאים, התערבות שהעניקה לילדים הללו כלים אינטלקטואלים להצליח בלימודים, השכלה הביאה, בין היתר לכך ששיעורי הפשיעה היו נמוכים יותר.

כיום פותחו תכניות דומות להתערבות בגיל הרך בשיקגו ובקליפורניה. במדינת אוקלאומה, גורג`יה ופלורידה יש מדיניות המרחיבה מאד את החינוך לגיל הרך. בחוקת פלורידה הועבר תיקון לחוקה המחייב את המדינה להעניק לכל ילד בגיל הרך חינוך איכותי.

כשקראתי על הניסוי הזה, נזכרתי בהמלצה אחת מרכזית בדו”ח ועדת דוברת, ההמלצה מכונה “היפוך הפירמידה” – הענקת חינוך חינם לגיל הרך לכל ילדי ישראל. ההמלצה הזו נשכחה תוך כדי כתיבתה. שרת החינוך ושר האוצר “מנהיגי המהפיכה החינוכית” הודיעו שהמלצה זו לא תיושם, ובינתיים על מנת לקדם את שוויון ההזדמנויות יופסקו הלימודים בבתי הספר ביום ו` והוקמה ועדה שתשקול הנהגת שכר לימוד דיפרנציאלי באוניברסיטאות.   

כנראה שיעניין אותך גם: