• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

גריר על פרידן

איציק ספורטא

השבוע מתה בטי פרידן, Betty Friedan, אחת ממבשרות הפמיניזם המודרני, ספרה “The Feminine Mystique”  הוא לכל הדעות ספר מרתק, מעניין ולמי שלא חווה את חיי הפרברים של נשות המעמד הבינוני בארה”ב, יש בו גם הרבה מן החידוש. פרידן גם הייתה ממקימות ארגון הנשים NOW בארה”ב. בדרך כלל כאשר אישה במעמדה נפטרת מן העולם נהוג לשבח ולרומם, לא כך עושה ג`רמיין גריר, Germaine Greer, פמיניסטית מזן אחר, בריטי, הרבה יותר רדיקאלי. לתפיסה של גריר נחשפתי כאשר קראתי את ספרה “The Whole Woman”, רק לדוגמה משפט אחד מפרק בשם “יופי”: “כל אישה יודעת, שלמרות כל הישגיה, היא כשלון אם אינה יפה”.   

במאמר שהתפרסם בגרדיאן מחדדת גריר את חילוקי הדעות שלה עם פרידן ומאתגרת את מעמד העל שזו קיבלה ואף דרשה לעצמה. מתיאור הנסיעה שלהן לאיראן, לפני מהפכת חומייני, מוצגת פרידן כאישה שרק כבודה חשוב לה גם על חשבון נשים אחרות, ועוד דברים לא מחמיאים. בפסקה באחרונה במאמר כותבת  גריר:

Betty was disconcerted by lesbianism, leery of abortion and ultimately concerned for the men whose ancient privileges she feared were being eroded. Betty was actually very feminine, very keen on pretty clothes and very responsive to male attention, of which she got rather more than you might think. The world will be a tamer place without her.

אם זה מה שכותבת גריר כהספד מעניין מה היא הייתה כותבת במצב אחר. אבל יש משהו ישר בכתיבה מן הסוג הזה, הויכוחים העקרוניים אינם נעלמים עם מותה של אישה, ולכן ראוי להמשיך אותם. זה קצת לא רגיל וגם מעט מרתיע, אבל חשוב שיש נשים שאינן מתחשבות במה שמקובל.  

כנראה שיעניין אותך גם: