• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

זו אכן מדינה יהודית

השמאל הישראלי, זה המתעקש עדיין להיאבק על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, רואה בעיניים כלות כיצד הצירוף הזה נותר תלוי על בלימה. בעקבות הצעת החוק לביטולה של השפה הערבית כשפה רשמית בישראל
איתן ברונשטיין

הימין הפוליטי ממשיך בשלו, ועכשיו מונחת לפתחנו הצעת החוק הגזענית התורנית שתבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית. ללא עכבות ליברליות מיותרות או מזויפות, הימין הפוליטי חושף את פרצופה האמיתי של הציונות המתגלמת במדינת ישראל: כיבוש הארץ וטיהור אתני שלה.

הזרם הקולוניאליסטי המנשל שקיים משחר ימי הציונות הולך ומשתלט על כל חלקה, הן במרחב הפיזי והן במרחב התרבותי. בן גוריון דיבר וביצע מפה עברית של הארץ, כשדאג לתת שם עברי לכל גבעה וגיא, אפילו בשטחים הנידחים של הארץ שחיים בה רק אנשים דוברי ערבית. הוא ידע שכיבוש הארץ התרבותי השפתי לא פחות חשוב מהכיבוש הפיזי, אותו כמעט השלים ב-1948 ויורשיו סיימו ב-1967 עם כיבוש הגדה המערבית ועזה.

בינתיים עוד לא נמחקה מהשילוט. צילום: cc by-maxg

אז השמות הערביים נמחקו מזמן מהמפה וכעת ממשיכי דרכו, “ישראל ביתנו” וחבריהם בממשלה, מוחקים את הערבית משלטי הדרכים ומבטלים את השפה הערבית כשפה רשמית במדינה. בשלטי הדרכים הערבית אינה רק נמחקת אלא נכתבת מחדש כשפתו של הכובש המעוות אותה. אלקודס למשל, שמה של ירושלים, נמחק ובמקומה נכתב אורשלים, מילה שכלל לא קיימת בערבית.

ביטול השפה הערבית כשפה רשמית בישראל מעיד כאלף עדים על האופי הקולוניאליסטי של המדינה. ראשית כבשו אותה, גירשו את רוב תושביה ולבסוף מחקו את שפתה. זה גם משקף היטב את אחד המרכיבים החשובים של הציונות, להקים חיץ קדמי אירופי במזרח התיכון, לא ממש לחיות בו ולהתערות בו.

עיקרי החוק החדש המוצע מבהירים בגלוי, ללא חסמים מיותרים של בושה מפא”יניקית, שמדינת ישראל תוגדר מדינת לאום של העם היהודי, המשפט העברי ישמש השראה לחקיקה בה והיא תפעל להתיישבות יהודית בתחומיה. מכאן לחוקים האפשריים הבאים, שיכוונו לטרנספר של לא יהודים ואיסור מכירת דירות וקרקעות ללא יהודים, הקפיצה כבר לא תהיה גדולה מדי.

השמאל הישראלי, זה המתעקש עדיין להיאבק על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, רואה בעיניים כלות כיצד הצירוף הזה נותר תלוי על בלימה. כלומר תלוי על וו חיבור דקיקה של ה”ודמוקרטית”, כשם הקולע לכנס שאורגן על-ידי קואליציית ארגונים לשינוי חברתי וזכויות אדם. אבל חבריי וחברותיי מהשמאל הזה צריכים לדעתי להתפכח מההזיה של החיבור הקלוש הזה של יהודית עם דמוקרטית. אולי יוכלו לעבות קצת את הקשר בין שתי ההגדרות באמצעות הוספת אל”ף לו”ו החיבור לכדי “יהודית או דמוקרטית”. או אז תהיה בחירה ברורה בין גישה יהודית אתנוקרטית, גזענית, דוהרת לאפרטהייד, אליה הולכת ישראל ומתגבשת, לבין דמוקרטיה. “מדינה לכולנו” כאחת הסיסמאות הרווחות במחאה כיום.

כשדמוקרטיה תהיה הכלל המארגן המרכזי נוכל (לפחות) לחלום שב”כולנו” יכללו את כל מי שיש לו זיקה לארץ הזו: יהודים ישראלים, פלסטינים החיים בה, פליטים פלסטינים שיהיו מעוניינים לחיות בה ופליטים נוספים שיבחרו בה כארץ מקלטם.

הכותב הוא מייסד ורכז פעילות ציבורית בעמותת זוכרות

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: