• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הפגנות השלום, הסכנה הבטחונית הגדולה

עמוס גבירץ

ישראלי שיצא לו להפגין בשטחים הכבושים יחד עם פלסטינים, נגד פגיעה בפלסטינים ולמען שלום, נתקל בתופעה הזאת פעמים רבות. קציני צה”ל מוציאים מייד פקודה של שטח צבאי סגור, כדי למנוע את פעולת השלום. באותו זמן אנו רואים איך מתנחלים ותומכיהם ממשיכים לעבור, כאילו שאין פקודה של שטח צבאי סגור. אם וכאשר אנחנו מצליחים להגיע למקום ההפגנה, כמעט תמיד אנו מותקפים ע”י כוחות הביטחון בגז מדמיע, רימוני הלם, פרשים עם סוסים, זרנוקי מים וכדורי מתכת מצופי גומי.

   צריך לזכור, כי הרוב המוחלט של ההפגנות המשותפות לישראלים ופלסטינים מתוכננות כהפגנות לא-אלימות. אנו מנסים להעביר מסר לשני העמים: אפשר גם אחרת. יש בשני העמים כאלה שמוכנים לעשות את הפשרות הכואבות כדי להפסיק את המלחמה הנוראית בין עמינו. יש בשני עמינו כאלה שמנסים להפסיק את המאבק האלים בינינו ולהעבירו לפסים של אי-אלימות.

   בכל ההפגנות שהשתתפתי בהן בשטחים הכבושים מעולם לא היתה שום סכנה לכוחות הביטחון מהמפגינים. ובכל זאת ברבות מהן הותקפנו. בחלק מהמקרים, לאחר שהותקפנו, מספר צעירים החלו לזרוק אבנים לעבר התוקפים, בניגוד מוחלט לכוונת המארגנים ולרצונם. ואם היתה סכנה לכוחות הביטחון, היא נוצרה רק לאחר שהם החלו בתקיפת הפגנת השלום של ישראלים ופלסטינים. השיא היה בבילעין, כאשר כוחות הביטחון הכניסו מסתערבים להפגנה משותפת של ישראלים ופלסטינים נגד הגדר (למשל ב-28.4.2005), ואלה החלו לתקוף את כוחות הביטחון, כדי לתת צידוק לתקוף הפגנה לא-אלימה!

   כאשר אתה רואה את דפוס הפעולה הזה לאורך שנים רבות, תחת ממשלות שונות, אתה מתחיל לחשוב, מה קורה פה? מדוע הפגנות משותפות לישראלים ופלסטינים מפריעות כל כך למדינת ישראל, ששולחת את כוחות הביטחון שוב ושוב לדכא הפגנות משותפות? הרי בהגדרת תפקידם של כוחות הביטחון הוא להגן על ביטחונם של כל אזרחי ישראל. ואם כך, איך זה שאלה האמורים לשמור על ביטחוננו מתקיפים אותנו?! האם הפגנת שלום משותפת לישראלים ופלסטינים מאיימת על ביטחון המדינה? האם הניסיון של פלסטינים וישראל להראות שאפשר לנהל מאבק נגד הכיבוש באופן לא-אלים מסכן את ביטחון המדינה או אזרחיה? ואולי ממשלת ישראל מפחדת שיותר ויותר פלסטינים ישוכנעו שמאבק לא-אלים יהיה יותר אפקטיבי? ואם זה כך, הרי שיש ניגוד אינטרסים בין אזרחי ישראל לממשלתם. כי מאבק פלסטיני לא-אלים לא ייגבה קורבנות בנפש של ישראלים. ואם זה כך, אז אולי הכיבוש יותר חשוב לממשלת ישראל מאשר ביטחון אזרחיה?

   אחד המקרים החמורים של התופעה היה כאשר שוב יצאנו להפגנה משותפת לישראלים ופלסטינים בשבת ה-13.5.2006, בא-ראם. כל ההנחיות בדרך להפגנה היו שזאת הפגנה משותפת ולא-אלימה. הפלסטינים הביאו ילדי בית ספר ותזמורת. אחת ההפתעות החיוביות שהיו לנו בהפגנה היתה שגם פעילי חמאס, כולל חברי פרלמנט מהחמאס השתתפו בהפגנה. ראינו בכך מסר חשוב לעם בישראל ולא פחות חשוב לפלסטינים ולחמאס בכללו. המסר הישראלי לא איחר לבוא. משטרת ישראל ומשמר הגבול הגיעו מצוידים ברימוני גז והלם. וכמובן פרשי משטרת ישראל יצאו בחירוף נפש להגנת ביטחונה של המדינה.

   וכך מדינת ישראל יצאה לקדם את סכנת ההתמתנות בחמאס ואת סכנת השלום הישראלי פלסטיני.    

כנראה שיעניין אותך גם: