• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

כותרות ומציאות, על דו"ח המעקב לוויסקונסין

איציק ספורטא

שתי כותרות בעיתונים היום משכו את תשומת ליבי “ דו”ח: כ-40% ממשתתפי ויסקונסין שובצו בעבודה” ב”הארץ”, ו-“תוכנית וויסקונסין: 44% מהמובטלים מצאו עבודה” ב”ידיעות”. שני העיתונים כותבים על דו”ח של הביטוח הלאומי, קצת תהיתי על ההפרש של 4% בין העיתונים. לכן, לא רק לכן, החלטתי להתבונן בדו”ח עצמו, תופתעו כמובן לשמוע שלא 40% ולא 44% שובצו לעבודה, אלא מספר קטן הרבה יותר, הכיצד?

מתברר שמספר ההשמות אכן היה 8195 מתוך 17589 שהתייצבו בחודש הראשון להפעלת התוכנית, חישוב פשוט מראה שמספר זה הוא כ-46% (לא 40% ולא 44%). אבל ראו זה פלא ישנם כאלה שהושמו יותר מפעם אחת, תארו לעצמכם שאלף ממשתתפי התוכנית היו מושמים לעבודה 18.5 פעמים אזי היו הכותרות, מאה אחוז מהמובטלים מצאו עבודה. נכון שזה לא הגיוני אבל כך חישבו כותבי הכותרות בעיתונים. בעצם הושמו בעבודה 6264 איש ואישה, 1497 שתי השמות, 354 שלוש השמות ו-81 איש ואישה 4 השמות.

נתון מעניין יותר הוא כמה מאלו שהושמו בעבודה עזבו את המערכת, כאן הנתונים הם עד דצמבר 2005, כיון שהביטוח הלאומי מדווח שמוקדם עדיין לקבוע כמה מאלו שהושמו לעבודה בשנה זו (2006) יעזבו את המערכת. מתוך 4564 השמות עד דצמבר 2005, 1047 איש ואישה יצאו מן המערכת, קרי 25% מן ההשמות, ו-6% מאלו שהתייצבו בתוכנית באוגוסט 2005.

מי שקוראים יותר מאשר את הכותרות מבינים שהכותרת ניתנה על ידי מי שלא קרא את הדו”ח ואפילו לא את תקצירו. גם כך הכתיבה קשה להבנה. כאן אולי הבעיה בדו”ח עצמו שנכתב, כאילו, למביני עניין. למשל המשפט: “לכ-30%-40% מאלה שהתייצבו במרכזים בחודשים הנסקרים, אך תשלום הגמלה הופסק להם, נרשמה השמה. כלומר, הגורם העיקרי ליציאה מהמערכת לא היה רישום השמה”. משפט שמצריך קריאה של יותר מפעם אחת. הייתי מציע לביטוח הלאומי לפרסם את הנתונים בדרך פשוטה יותר, הייתי מייעץ לכותבי הכותרות לקרוא מה הם כותבים, ומן הכותבים והכותבות לעמוד על כך שהכותרות יתאימו הן למקור המידע והן למה שהם כותבים.

כנראה שיעניין אותך גם: