בשבועיים האחרונים התנהל ויכוח א-סימטרי לחלוטין בין הגולית הישראלי בראשותו של השר עמיר פרץ, האלוף כליפי ורשויות הצבא, מצד אחד, לבין דויד בינלאומי בדמותם של מספר מצומצם של חוקרים אמריקאים (ביניהם מארק גרלסקו), מן הצד האחר. הויכוח נסוב סביב האירוע המחריד שארע בחוף עזה בעשירי ליוני כששבעה מבני משפחת רליה שיצאו לנפוש בפיקניק בחוף נהרגו )בהם הנאדי בת החודשיים, סאברין בת ה-7 ואלהאם בת ה- 17. עוד על המשפחה ראה כאן.
בעוד שמכונת הארגון של צבא הכיבוש – על חייליה המסורים בעיתונות האלקטרונית והכתובה הישראלית דוגמת אדון זה – עסקה במלוא עוזה בכיבוס הפרשה , מולה ניצב צוות מחקר מצומצם ביותר של הארגון האמריקאי “יומן רייטס וואטש” שאסף ממצאים אמפיריים-חומריים מזירת ההתרחשות. חשוב לציין שאף חוקר ישראלי לא ביקר בעזה עבור התחקיר הצבאי. (עוד על עבודתה של העיתונות הישראלית ראה גם כאן.
למצער, מרבית עבודתם הזהירה והמקצועית של חוקרי HRW פורסמה באנגלית בלבד. מכאן שלמרביתם המוחלט של בנות ובני ישראל לא הייתה גישה לתוכנן של הראיות שהצבא ממשיך לסרב בתוקף – מוזר ואווילי ככל שיהיה – לקבלם ולחקור אותם כיאות. ביממה האחרונה תוקן מצב עניינים מחפיר זה כשכל שלוש ההודעות לעיתונות שפרסם HRW בשבועיים האחרונים תורגמו סופסוף לעברית ולערבית.
לישראליות וישראלים שההגינות האלמנטרית עדיין נחשבת בעיניהם לערך רצוי בימים מדכאים אלו, כדאי היה לעיין ברוגע, אך ביסודיות, בממצאי תחקירי HRW. כדאי אולי לציין שבתחקירים הללו אין שום מסקנות סופיות באשר למה שארע “באמת” בחוף עזה באותו יום לבן מלובן ומר ונמהר. ישנה רק קריאה, צנועה וחסכנית למדי לטעמי, לביצוע חקירה שתכבד את הגיונם הבסיסי של בני אדם ישרים והגונים באופן מינימאלי. את שלש הדוחו”ת מתורגמים לעברית אפשר למצוא בקישורים הבאים:
1. ישראל: לחקור את ההרג בחוף עזה
הפגזה ארטילרית גרמה כפי הנראה להרג משפחה פלשתינית
2. ישראל: ראיות נוספות בקשר להרג בחוף עזה מצביעות על מעורבות של צה”ל
הפלשתינים מסכימים לחקירה בלתי-תלויה
3. ישראל: חקירת התקרית בחוף עזה מתעלמת מראיות
התחקיר העצמי של צה”ל אינו תחליף לחקירה בלתי-תלויה
שבת שלום לפלסטינים ולישראלים.