אתמול פורסם סקר השוחד העולמי כמו שאפשר היה לשער ישראל אינה בין המדינות שתשלום השוחד של עסקיה בחו”ל הוא זניח. ליתר דיוק ישראל ניצבת במקום ה-18 בין שלושים המדינות שנבדקו, כאשר חילקו את המדינות לקבוצות ישראל היא בקבוצה השלישית מתוך 4. אומנם מדינת ישראל מדורגת אבל משלמי השוחד הם אנשי עסקים. רק שאנשי עסקים רואים לא פעם בתשלום שוחד כדרך הנכונה לנהל עסקים.
כאשר אני מלמד את הנושא אני מביא שתי דוגמאות ומראה פרק מ”כן אדוני השר”, האחת מתייחסת לכתבה עיתונאית שבה נטען שהמדינה צריכה להכיר בתשלום שוחד בחו”ל כהוצאה, ולמה? כי המדינה ממסה את הרווחים הנובעים מן השוחד. אין זה הוגן לגבות מס מצד אחד ולא לתת לנקות את הוצאות השוחד, כמו כן טענו הכותבים שיש להכיר בתשלומי שוחד גם בישראל. אחרים טוענים ששוחד משרת את הכלכלה החופשית הנתונה בכבלי הביורוקרטיה הממשלתית שכידוע היא אם כל רע, וכל מה שמקדם את הכלכלה החופשית הוא טוב. כדי להמחיש את כל זה כדאי לראות את הפרק הנקרא “המימד המוסרי” בסדרה “כן אדוני השר” שם השוחד הופך לתשלומים כאלה או אחרים שתפקידם להבטיח עסקה, באופן מוזר אתמול רואיין אוסקר אבו-ראזק (בכיר לשעבר ברשות המס) בטלוויזיה ואמר דברים הדומים למה שנאמר בסדרה הטלוויזיונית (משנות השבעים), קרי שלא קוראים לזה שוחד אלא בכל מיני שמות, כמו הוצאות שיווק, תשלומים נלווים, ועוד.
עסקים ישראלים אינם מסתפקים בתשלום שוחד הם גם מתעמרים בעובדיהם: “במבצע האכיפה של חוקי העבודה שביצע משרד התמ”ת בדקו הפקחים 4,140 עסקים וגילו כי 92% מהם הפרו את חוקי שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה וחוקי עבודה אחרים, 16% מהם באופן חמור. 4.4% מפרים חוקים צרכניים. נשלחו דו”חות לכל העבריינים”. ממש אידיליה, “לדברי אלי פז, ראש מינהל האכיפה בתמ”ת, המבצע נועד בעיקר לעורר מודעות בקרב מעסיקים ועובדים לזכויות וחובות. הוא אמר שהופתע ממספר המעסיקים שלא היו מודעים לחוקי העבודה כמו, למשל, חוק הודעה לעובד. במהלך המבצע נחשפו כ-30 אלף עובדים לפקחים ושמעו מהם הסברים” (הדו”ח המלא של התמ”ת). אז זה לא שהם סתם עבריינים הם פשוט לא יודעים, ראו מקרה אלכסנדר, הם עסוקים בעשיית טוב ואין להם זמן ללמוד את החוק, האמת גם אין מי שילמד. אז בין עבירות של שוחד לבין עבירות על חוקי העבודה עולה כפורחת הכלכלה הישראלית המטיבה עם המעטים ופוגעת ברבים.